יום רביעי י' באייר תשע"ט
מאיזו ערימת תבן אסור להאכיל בהמה בימי שישי בלבד?
שתי חצרות שאין ביניהן מחיצה, ובמקום מחיצה עומדת ביניהן ערימה של תבן שגובהה עשרה טפחים – הריהי נחשבת כמחיצה למרות שלא הונחה שָׁם לשֵׁם כך; ושתי החצרות אינן צריכות לערב זו עם זו על מנת להתיר את הטלטול מהבית לחצר. ואסרו חכמינו ז"ל לאדם להאכיל את בהמתו מערימה תבן זו, ואסרו אף להעמידה בסמוך לערימה כדי שתאכל, מחשש שיאכילהּ בידיים.
ונחלקו ראשונים במהות האיסור: יש מהראשונים שסובר שהאיסור הוא רק בערב שבת, מחשש שמא יתמעט גובה הערימה לפחות מעשרה טפחים, ועד לכניסת השבת לא יספיקו להרגיש בדבר, כיון שלוקחים מעט תבן עבור הבהמה בכל פעם, ולא נותנים את הדעת על הנמָכת הערימה בכך; בשבת ימשיכו לסמוך עליה כמחיצה. אולם, לדעת רוב הראשונים, איסור האכלת הבהמה הוא רק בשבת; וכן הלכה.
[שו"ע שעב, יט, משנ"ב קלג, קלד, קלח ו־קמ, שעה"צ צט-ק, וביה"ל ד"ה ולהרא"ש]
האם מותר לגרום לביטול 'עירוב חצרות' לאחר שכבר חל בכניסת השבת?
כאמוּר: ערימת תבן המשמשת כמחיצה בין שתי חצרות, אסור להאכיל ממנו בהמה בשבת, ואף להעמידהּ בסמוך לערימה על מנת שתאכל. ונחלקו ראשונים בטעם האיסור – יש אומרים שהוא מפני החשש כי על ידי אכילת הבהמה תונמך הערימה לפחות מעשרה טפחים. ולפי דעה זו, האיסור הוא רק כל עוד שהערימה אכן גבוהה עשרה טפחים.
ואם כי בשבת זו נמשך היתר הטלטול בכל מקרה עד לסוף השבת, מפני שהעירוב כבר חל בכניסת השבת ושוב אינו פוקע, בכל זאת אסור הדבר; אם מחשש שבשבת הבאה יסמכו על הערימה בתור מחיצה מבלי להבחין שהמחיצה בטֵלה, ואם מפני שלכתחילה אין לגרום לביטול המחיצה אף בשבת זו, למרות שבדיעבד העירוב אינו פוקע.
ויש אומרים שטעם האיסור הוא מפני שהתבן המיועד למחיצה הוא מוקצה; ולפי דעה זו, האיסור הוא אף במקרה שהמחיצה בָּטלה במהלך השבת מסיבה כלשהי; שהרי איסור מוקצה חל בכניסת השבת למשך כל השבת.
[שו"ע שעב, יט, משנ"ב קלז, ושעה"צ צז-צח]
גשר העובר על גבי מחיצה – האם הוא מבטל את חלק המחיצה שהוא עובר מעליו?
מחיצה שהקימו על גבה גשר – יש אומרים שלמרות שהמחיצה עוברת תחת הגשר, הגשר נחשב כפתח במחיצה – אם רוחבו עשר אמות או פחות; או כפירצה – אם רוחבו יותר מעשר אמות, ובאופן זה מתבטלת כל המחיצה. ויש שנתן טעם לדבר, שהגשר גורם למחיצה שתחתיו שלא תהיה ניכרת, ושתהיה 'מחיצה הנדרסת', ולכן אינה חשובה כמחיצה.
ויש אומרים שבכל אופן הגשר אינו מבטל את המחיצה שתחתיו. ויש מהאחרונים שכתב כי גשר שנבנה 'דרך בניין', אינו מבטל את המחיצה שתחתיו; ויש שכתב שאין מקור לחילוק זה.
ויש אומרים שאם הגשר עולה מעל גבי המחיצה בשיפוע, בזווית כזו שבאורך של ארבע אמות מהגשר מגיע הגשר לגובה עשרה טפחים – הגשר עצמו נדון כמחיצה.
ולהלכה: המשנה ברורה מביא את דעות האוסרים; וגם החזון איש דוחה את דברי המתירים, ומוסיף כי אין לפקפק בדברי האוסרים, ואין לסמוך על דברי המתירים אף כ'סניף' לקולא.
[ביאורים ומוספים דרשו שעב, 97]