אלו מצודות דגים מותר להכין בחול המועד? │ האם מותר לשזור פתילות בחול המועד? │ ובאיזה אופן מותר לתקן בגדים ונעליים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקמ"א סעיף א' – ד']
הכנת מצודות דגים
מותר לעשות בחול המועד מצודות דגים מערבה, כיוון שזה מעשה הדיוט, וההיתר הוא דווקא לצורך המועד, משמע שמצודות שהם מעשה אומן, כגון מצודות שעשויות מחוטים, אסור לעשות אותם בחול המועד, ואף על פי שמבואר לעיל בסימן תק"מ, שתנור או סכין מותר לעשות אותם בחול המועד אפילו מעשה אומן, משום שהם צורך אוכל נפש, והרי צורך אוכל נפש מותר לעשות במועד אפילו מעשה אומן, ואם כך, מדוע אסור לעשות מצודות של דגים במעשה אומן, והרי יש בהם צורך אוכל נפש? מבאר המשנה ברורה, שצורך אוכל נפש נחשב רק דבר כזה שמכשיר את הדבר לאכילה, כמו תנור וסכין, שלאחר מכן אפשר מיד לאכול את המאכל, אבל במצודות דגים, גם לאחר שהדג ניצוד, הוא עדיין לא ראוי לאכילה.
שזירת חוטים לפתילות
מותר לשזור חוטים לפתילות בחול המועד, משום שזה מעשה הדיוט, אבל נכון להכין אותם מערב יום טוב, ולעניין עשיית נרות של חלב ושעווה, החיי אדם אומר שנוהגים היתר לצורך המועד, והפרי מגדים אומר שיש ליזהר בזה.
קשירת חבלים במיטה
מסרגים את המיטות בחול המועד, דהיינו, כעין אריגה, אלא שבסריגה יש רווח בין חוט לחוט, ומבאר המשנה ברורה, שמותר לקשור חבלים שתי וערב במיטה כדי שיהיה אפשר לישון עליה, ודווקא לצורך המועד, ויש מחמירים לאסור, אבל אסור לשזור חבלים מהתחלה כדי לקשור אותם במיטה.
גיהוץ בגדים
לאחר כיבוס בגדי פשתן, היו ממעכים אותם, וזה מלבן ומרכך אותם, ומבואר בשולחן ערוך, שמותר לעשות את זה בחול המועד, משום שזה מעשה הדיוט, אבל אסור לעשות בהם קשרי בתי ידיים, דהיינו, קמטים, ודווקא כשהקמטים לא מתפשטים כאשר הוא לובש אותם, שכיוון שהם קמטים חזקים, זה מעשה אומן ואסור אפילו לצורך המועד, ומותר לגהץ בגדים לצורך המועד.
תיקון בגדים ונעליים
אסור לתקן בגדים ונעלים קרועים, ואף על פי שאם הוא לא יתקן אתם הם יקרעו יותר, זה לא נחשב דבר האבד, ואסור אפילו על ידי גוי, כי דבר האבד נחשב רק בשעה שעיקר הדבר היה נפסד, אבל בשביל תוספת קלקול, זה לא נחשב לדבר האבד, ואם הם יקרעו לגמרי אם הוא לא יתקן אותם, מותר לתקן אותם בחול המועד אפילו בלי שינוי, כיוון שזה דבר האבד, וכל זה רק בשעה שהוא צריך להשתמש בהם בחול המועד, אבל אם הוא לא צריך להשתמש בהם בחול המועד, יניח אותם עד לאחר המועד.
הביאור הלכה תמה על לשון הרמ"א שכתב, 'מיהו על ידי שינוי שרי לתקנם קצת לצורך המועד', שהרי אם הוא עושה את זה על ידי שינוי, זה לא גרוע יותר ממי שעושה בגד בתחילה שמבואר לקמן שאם זה לצורך המועד, מותר גם על ידי אומן לעשות על ידי שינוי, ואם כך, לא רק על ידי שינוי מותר לתקן אותם קצת, אלא מותר לתקן אותם אפילו לגמרי, ומבאר הביאור הלכה, שיתכן שכוונת הרמ"א היא, שכיוון שהוא צריך אותם רק לצורך המועד, אז למה שהוא יתקן אותם הרבה, שיתקן אותם תיקון כזה שיספיק עד לאחר המועד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א