יום רביעי ל בסיון תשע"ו
נאלצו להחליף 'בעל קורא' באמצע העלייה - מהיכן יתחיל לקרוא?
אם אחד העולים לתורה נאלץ מסיבה כלשהי להפסיק באמצע עלייתו, ולא בֵּרך את הברכה האחרונה - יעלה אחֵר תחתיו, ולא יאמר 'בָּרכו', אך יברך 'אשר בחר בנו', וישובו ויקראו מהמקום בו החלו לקרוא בעלייתו של זה שהפסיק; וזאת כדי שלכל פסוקי הקריאה תהיה ברכה לפניהם ולאחריהם. וכמו כן, במקרה שנאלצים להחליף 'בעל קורא' באמצע אחת העליות - ישוב ה'בעל קורא' השני ויקרא מהמקום בו החלו לקרוא בעלייה שבה הפסיק הראשון, אך העולֶה אינו צריך לשוב ולברך. [סעיף א וס"ק ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3]
האם מותר ל'בעל קורא' לדבר בין העליות?
אסור לעולה לתורה להפסיק בדיבור במהלך עלייתו אפילו במילה אחת, ואף לצורך הקריאה. ואם הפסיק בדיבור בין הברכה הראשונה לקריאה, עליו לשוב ולברך, אלא אם כן הדיבור היה לצורך הקריאה. ואם הפסיק לאחר שכבר קרא פסוק אחד, אינו צריך לשוב ולברך אף אם הפסיק שלא לצורך הקריאה; ואף אם הסיח דעתו מהקריאה - כל עוד לא בֵּרך את הברכה האחרונה על הקריאה, אין זה נחשב ל'הפסק'. ולכתחילה יקפיד גם ה'בעל קורא' שלא להפסיק במהלך הקריאה, ואף בין העליות. [סעיף ב וס"ק ו-ז; ביאורים ומוספים דרשו, 7]
ספר התורה היה פתוח במקום לא מתאים - האם צריך לברך שנית?
העולה לתורה צריך לראות את הפסוק שבו אמורה הקריאה להתחיל, בטרם יברך. ואם טעו והראו לו פסוק אחֵר ובֵרך - אם הפסוק המתאים נמצא בעמודים שהיו גלויים בספר התורה בשעה שהראו לו את הפסוק האחֵר, אינו צריך לברך שנית; אך אם אינו נמצא בעמודים אלו - יאמר "בָּרוּך שֵׁם...", יִרְאֶה את הפסוק המתאים, ויברך שנית, ללא 'בָּרכו'. ואם כשהסתכל בספר התורה לא דקדק להבחין באיזה מקום הוא פתוח, בסוברו שבודאי זהו המקום המתאים - נחלקו הפוסקים אם צריך לשוב ולברך. [סעיף ד, ס"ק ט, וביה"ל ד"ה והזכירוהו; ביאורים ומוספים דרשו, 10-11; וראה עוד שם]