השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
למה קידוש היום נקרא 'קידושא רבא'?
האם מותר להתפלל על חולה בשבת? מדוע אסור להציע את המיטות בשבת לצורך מוצ"ש? מתי מותר לשתות לפני הקידוש? ובאיזה אופן יכול אדם לאכול ללא קידוש? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רפ"ח סעיף ח' – סימן רפ"ט סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בסעיפים ט' וי' עוסק השו"ע, באיזה סוגי צרות ומאורעות מותר להתפלל ולזעוק בשבת, אבל בסעיף ח' מקדים השו"ע ואומר, שלא מתענים על שום צרה מהצרות כלל, המשנה ברורה מסביר, שאפילו על אותם דברים שמותר להתפלל ולזעוק עליהם בשבת, אבל להתענות עליהם אסור בכל מקרה.
אסור להתפלל בשבת על שום צרה מהצרות, חוץ מצרת המזונות שצועקים עליה בשבת, ורק בפה ולא בשופר, וכן עיר שהקיפוה אנסים או נהר, וספינה המיטרפת בים, ואפילו על יחיד הנרדף מפני אנסים או לסטים או רוח רעה, זועקים ומתחננים בתפילות השבת, אבל לא תוקעים.
כאשר תוקעים לקבץ את העם לעזור לאחיהם ולהצילם, כגון שהגיעו לסטים וצריכים כולם להתקבץ כולם יחד ולגרשם, בזה מותר לתקוע בשופר.
מה שלמדנו שמותר לזעוק ולהתפלל על יחיד שנרדף מפני רוח רעה, זה לאו דווקא, (המשנה ברורה מסביר, שנכנס בו רוח שד והוא רץ והולך וחוששים שמא יטבע בנהר או יפול וימות, או שהוא חולה ממיני החלאים) אלא ה"ה לכל חולה שיש בו סכנה מותר לזעוק ולהתחנן, וכן מותר לברך חולה המסוכן בו ביום, ומדברי המשנה ברורה משמע, שמותר לעשות 'מי שברך' על חולה מסוכן, גם בלי לומר 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא', אא"כ הוא חולה שאינו מסוכן שאז מוסיפים 'שבת היא מלזעוק', ומסיים המשנה ברורה, שאשה המקשה לילד ודאי היא בכלל מסוכנת, וכן אשה היולדת תוך שבוע ראשון, אין להחמיר בזה ומותר לעשות לה 'מי שברך' רגיל ללא התוספת של 'שבת היא מלזעוק'.
קידוש היום דומה לקידוש הלילה, דהיינו ש'אין קידוש אלא במקום סעודה' ואסור לטעום קודם הקידוש, ואומר השו"ע, יהיה שולחנו ערוך, ומיטה מוצעת יפה, ומפה פרוסה וכמו בקידוש הלילה, המשנה ברורה מדגיש, שאסור להציע את המיטות ביום לצורך מוצאי שבת, וכאן מדובר שמציע אותם לצורך היום ומותר.
יברך על היין 'בורא פרי הגפן', והוא נקרא 'קידושא רבא', והטעם שנקרא קידושא רבא, מבאר המשנה ברורה שזה בלשון 'סגי נהור', שהרי למעשה קידוש היום הוא קידושא זוטא וחיובו רק מדרבנן, לכן קוראים לו 'קידושא רבא'.
אחר הקידוש יטול ידיו, ומוסיף המשנה ברורה, שיש שיטות שקודם נוטלים ידיים ואח"כ עושים קידוש, ויבצע לחם משנה כמו בלילה, ויסעד, המשנה ברורה כותב בשם הרוקח, שאחר שסעדו כל צרכם, יש מזמרים זמירות ושבח להקב"ה, וטוב ללמוד תורה במקצת קודם אכילה.
נשים יש להם אותם דינים כמו לאנשים, ויהיה הקידוש במקום הסעודה ולא יטעמו קודם, אבל לשתות מים לפני התפילה בשבת בבוקר קודם התפילה, מותר שעדיין לא חלה עליו חובת קידוש, שהרי כדי לאכול או לשתות קודם התפילה בשבת בוקר, צריך להסתדר עם שתי סוגיות, עם סוגיא של קידוש, וסוגיא של תפילה, ומים פותר את שתי הבעיות, את הבעיה של קידוש זה פותר כיוון שעדיין לא חלה עליו חובת קידוש, ואת הבעיה של אכילה ושתייה הוא פותר כיוון שבמים אין שום בעיה, ובאמת יש כמה מהפוסקים הסוברים שלנשים מותר לאכול גם ללא קידוש לפני שהבעל חוזר מבהכנ"ס, כיוון שעד שהבעל לא חוזר מבהכנ"ס, לא חלה עליהן חובת קידוש, כי תפקיד הנשים לשרת את הבית, וכשהבעל לא חזר, הבית לא בזמן של קידוש, ולא חלה עליהן חובת קידוש וכמו באנשים לפני התפילה.
במקום שאין יין מצוי, מקדשים על חמר מדינה, ומביא המשנה ברורה שבשבת בבוקר גם במקום שיין מצוי, אפשר לקדש על שאר משקאות והם נחשבים לחמר מדינה, ומצוה מן המובחר לקדש על יין, ואם אין לו שכר או שאר משקים, אוכל בלי קידוש כי מצות 'עונג שבת' דוחה את הקידוש, ומבאר המשנה ברורה, שגם אם אין לו כל משקה שהוא לקדש עליו, הבציעה על הפת היא הקידוש, ונ"מ, שאסור לו לאכול לפני כן, וגם בקידוש הלילה לא ימתין יותר מחצות, ואם הוא אדם חלוש, א"צ להמתין גם עד חצות, ויסמוך על מה שקידש בתפילה.