השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
בישלו עוף בערב פסח ולאחר הבישול מצאו בו חיטה מדוע התירו לאוכלו בפסח? • ומה הדין באופן שחיממו שוב את העוף בפסח? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ז סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בישלו תרנגולת בערב פסח ואפילו משש שעות ולמעלה, ולאחר הבישול מצאו חיטה בתרנגולת, הדין הוא, שמותר לאכול את התרנגולת גם בפסח עצמו, ואע"פ שיש בה טעם חמץ, כיוון שהחיטה כבר התבטלה לפני פסח בשישים של התרנגולת עצמה, אבל אם חזרו וחיממו את התרנגולת בפסח עצמו עם החיטה שבתוכה, החיטה כבר אוסרת אפילו במשהו, נמצא שבגלל הבישול השני, החיטה חזרה ונתנה טעם בתרנגולת, והתרנגולת נאסרת, ומביא המ"ב, שאם הוציאו את החיטה וחיממו את התרנגולת, האיסור אינו חוזר וניעור, והתרנגולת מותרת, משום שיש כאן רק טעם בלי ממשות.
מביא המ"ב, שגם במצה הדין כך, ואם אפו מצה בערב פסח, ומצאו בה חיטה, המצה מותרת, כיוון שהחיטה התבטלה בשישים שבמצה, אא"כ חיממו את המצה שוב בפסח עצמו, שאז החיטה חוזרת ואוסרת את כל המצה, כיוון שיש כאן טעם שיוצא בפסח עצמו, ואינו בטל בשישים.
אומר הרמ"א, כל מה שהתרנגולת נאסרת אם יש בה חיטה וחממו אותה בפסח, זה הכל בכלי ראשון, אבל אם חיממו אותה בכלי שני, דהיינו, בישלו מים בכלי ראשון, ושפכו אותם לכלי שני, ושם חיממו את התרנגולת, אינו אוסר, ומביא המ"ב, שבבשר עבה רותח שמונח בקערה של חמץ, יש להחמיר, כיוון שהוא נידון ככלי ראשון כל זמן שהיד סולדת בו, ויש מחמירים בכלי שני בפסח, וסוברים שהוא אסור, כיוון שכלי שני מבליע ומפליט, והטעם של החמץ התפשט בכל התרנגולת, וטוב להחמיר אם היד סולדת בו, שאז זה לא נקרא כלי שני.