יום רביעי ה' באייר תש"פ
האם מותר לאכול 'מצַּת חמץ' בראש חודש ניסן?
חכמינו ז"ל אסרו לאכול מצה בי"ד בניסן, ערב הפסח, כדי שיהא 'היכר' לאכילתה לשֵׁם מצוה בליל הסדר. ויש אומרים שהאיסור הוא כבר מליל י"ד בניסן. ויש שנהגו שלא לאכול מצה מראש חודש ניסן, ויש יחידים שנהגו להחמיר בכך כבר משלושים יום לפני הפסח, שהוא הזמן שבו מתחילים לשאול ולדרוש בהלכות הפסח.
ואף מצה שלא ניתן לקיים בה את מצוַת אכילת מצה בליל הסדר, כגון מצה שנאפתה שלא לשם מצוה – אסור לאוכלה. ואף לענין 'מצַּת חמץ' המצויה בזמננו – הורו פוסקי זמננו שאסור לאוכלה בערב פסח, אך מותר אף לנוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש ניסן, לאכול מצה זו עד ליל י"ד בניסן.
[שו"ע תעא, ב, ומשנ"ב יא-יב; ביאורים ומוספים דרשו, 6-8]
האם מותר לאכול בערב פסח עוגה העשויה מקמח מצה?
בהמשך לאמוּר: מצה שנאפתה כהלכתה, וטחנוה, ולשו את 'קמח המצה' בשמן ובביצים, וכדומה, ואפו ממנו עוגה – אסור לאכול את העוגה בערב פסח, משום שבקמח המצה לכשעצמו, ניתן לקיים את מצוַת אכילת מצה בליל הסדר.
אולם, מצה מבושלת – וכגון כופתאות למרק, המכוּנות 'קניידלאך', העשויות מקמח מצה – מותר לאוכלה בערב פסח, עד 'שעה עשירית', (שממנה והלאה אסור לאכול כל מאכל העשוי מחמשת מיני דגן, ראה תקציר לאתמול); משום שלא ניתן לקיים בה את מצות אכילת מצה; ויש אוסרים. ומצה מטוגנת – נחלקו הפוסקים אם מותר לאוכלה בערב פסח, וראוי להחמיר.
[שו"ע תעא, ב, משנ"ב יט-כ, ושעה"צ ס"ק יט ו־כא; ביאורים ומוספים דרשו, 17, 21 ו־24]
האם מותר לאכול בערב פסח את הפירות שמהם מכינים חרוסת?
יש שנהגו שלא לאכול מרור בערב פסח, כדי שיאכלוהו בליל הסדר לתאבון, וכתבו הפוסקים שאין מקום למנהג זה, משום שהמרור אמור להֵאָכל כעינוי, ולא כמאכל שתאבים לאוכלו; אך יש שפירשו כי כוונת הנוהגים כן אינה לתאבון של רצון לאכול, אלא לחביבות המצוה הנגרמת מאכילת מאכל שיש בו משום חידוש.
וכמו כן, יש שנהגו שלא לאכול חרוסת בערב פסח, כדי שיאכלו את החרוסת בליל הסדר לתאבון; ונהגו שלא לאכול אף את הפירות שמהם מכינים חרוסת. וגם על מנהג זה כתבו הפוסקים שאין לו מקום, משום שאין מצוה באכילת החרוסת, ומטרתה היא רק לטיבול המרור כדי להפיג את חריפותו, ואדרבה, צריך לנער אותה מהמרור, ולא לאכול ממנה כמות מרובה.
[שו"ע תעא, ב, ומשנ"ב וס"ק טו; ביאורים ומוספים דרשו, 14]