יום שלישי כ"א באדר תש"פ
האם מותר לאכול בפסח מצה שנילושה במי פירות?
מנהג בני אשכנז שלא לאכול בפסח מצה שנילושה במי פירות; ולמרות שלעיקר ההלכה אנו נוקטים שמי פירות (ללא מים) אינם מחמיצים את הבצק, החמירו בדבר מפני שיש החולקים וסוברים שמי פירות מחמיצים, ויתֵרה מזו – שחימוצו של בצק שנילוש במי פירות מהיר משל בצק שנילוש במים.
ואף אם הבצק נאפה מיד לאחר הלישה, אסור לאוכלו בפסח. ולצורך זקן וחולה – במקרה שנאפה מיד לאחר הלישה, ניתן להקל; ובמקרה שלא נאפה מיד, אלא שהה זמן מה, כדין בצק שנילוש במים שכל שלא שהה 'שיעור מיל' (18 דקות) אינו מחמיץ – נחלקו הפוסקים אם ניתן להקל.
[שו"ע תסב, ד, ומשנ"ב טו ו־יח; ביאורים ומוספים דרשו, 19 ו־22]
בצק שנילוש בשמן קנולה – האם הוכשר לקבל טומאה?
'שבעה משקים', שראשי התיבות שלהם הם 'יד שחט דם'; והם: יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם ומים – מכשירים מאכלים לטומאה; דהיינו, כל אוכל הראוי לקבל טומאת אוכלים, אינו נטמא אלא אם כן נרטב תחילה באחד משבעה משקים אלו.
ולפיכך, בצק הנילוש באחד ממשקים אלו, או שהקמח בא עמו במגע קודם לכן, נטמא כבר במגעו הראשון עם יד האדם, שהרי כולנו טמאים בטומאת מת, וה'חלה' המופרשת ממנו טמאה אף היא; אולם אם נילוש במשקה אחר, כגון בביצים, או בשמן קנולה, והחיטה והקמח לא באו במגע עם מים משעת הקצירה עד להפרשת החלה – ה'חלה' המופרשת מבצק זה טהורה. וראה להלן.
[משנ"ב תסב, כ; ביאורים ומוספים דרשו, 10]
מאיזה בצק אסור לכתחילה להכין כמוּת המחייבת בהפרשת חלה?
בהמשך לאמוּר: בצק שנילוש במי פירות בלבד, באופן שאינו נטמא ב'טומאת אוכלים', אשר 'חלה' המופרשת ממנו טהורה – אסור לכתחילה להכין ממנו כמוּת המחייבת בהפרשת חלה, משום שאסור לכהן לאוכלהּ, מפני שכולנו טמאים בטומאת מת, וטמא אסור באכילת חלה; ומאידך, אסור לשורפה, מפני שאסור לאבד בידיים חלה טהורה.
וטעם נוסף לדין זה – שהפוסקים נחלקו אם בכלל יש חובה להפריש חלה מבצק הנילוש במי פירות בלבד, ואם ילוש בכמות המחייבת, הריהו 'מכניס עצמו' לספק של חיוב ברכה על ההפרשה, ולכתחילה אין זה ראוי להיכנס לספק כזה.
[שו"ע תסב, ו, משנ"ב כ, ושעה"צ כז]