יום שני י"ט בניסן תש"פ
האם מותר לאכול בפסח מאכל שהושרה במים חמים שנמצא בהם חמץ?
כפי שלמדנו, מאכל שהושרה במים חמים ונמצא בהם חמץ לאחר הוצאת המאכל מהם, המאכל אסור באכילה בפסח. ולדעת הרמ"א, במקרה של 'ספק ספיקא', דהיינו שישנו ספק נוסף מלבד הספק בנוגע לזמן 'נפילת' החמץ למים – המאכל מותר.
ואף כאשר אין ספק נוסף – אם המאכל התערב במאכלים אחרים, וההימנעות מאכילת כל התערובת כרוכה בהפסד כספי משמעותי, התערובת מותרת באכילה בפסח.
ויתכן, שבמקרה שההימנעות מאכילת המאכל שהושרה במים החמים כרוכה בהפסד משמעותי, מותר לאוכלו אף כאשר לא התערב באחרים.
[שו"ע תסז, יב, משנ"ב נח-נט, שעה"צ קט, וביה"ל ד"ה אם]
האם מותר לאכול בפסח מאכל שהושרה במים קרים שנמצא בהם חמץ?
מאכל שהושרה במים קרים ונמצא בהם חמץ לאחר הוצאת המאכל מהם – לדעת הרמ"א, הריהו מותר באכילה בפסח. אולם, במקרה שהחמץ נמצא במים בעוד שהמאכל שרוי בתוכם – המאכל אסור, ודינו כדין מאכל שהושרה במים חמים האמור לעיל, כלומר, שבמקרים מסוימים ניתן להתירו באכילה.
ואם ההימנעות מאכילת מאכל זה כרוכה בהפסד כספי משמעותי, המאכל מותר. ומאידך, אם החמץ המעורב הוא פרוסת לחם, או פיסת בצק, שדרכן להתפורר במים – יתכן שהמאכל אסור באכילה אף במקרה שהחמץ נמצא במים לאחר הוצאת המאכל מתוכם.
[שו"ע תסז, יב, משנ"ב סב, ושעה"צ קי]
מה דינה של תערובת חמץ המוטלת ב'ספק ספיקא'?
כאמור לעיל, לדעת הרמ"א, במקרה של 'ספק ספיקא' אם יש בְּתערובת 'משהו' חמץ – הריהי מותרת באכילה בפסח. דין זה, הוא רק ב'ספק ספיקא' הנוגע לאיסור דרבנן, כמו איסור תערובת 'משהו' חמץ; אבל תערובת שיש בה 'ספק ספיקא' בנוגע לאיסור חמץ דאורייתא – אסור לאוכלה בפסח, ועם זאת, אין חובה לבערה.
ואם התערובת שיש בה ספק ספיקא דאורייתא תתקלקל מחמת השהייתה עד לאחר הפסח, או שההימנעות מאכילתה כרוכה בהפסד כספי משמעותי, וכן כאשר ההימנעות מאכילתה תפריע לשמחת החג – הריהי מותרת באכילה בפסח.
[שו"ע תסז, יב, ומשנ"ב סג; ביאורים ומוספים דרשו, 77]