השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רס"ג סעיף י"ד
- מי ומי המדליקין, ואם טעו ביום המעונן -
התפללו ערבית בחשיכה ולאחר ערבית זרחה השמש, כיצד ינהגו לעניין חזרת התפילה ולעניין עשיית מלאכה? | מה הדין ביחיד שארע לו כך? | מה הטעם שלא יתפלל אדם מנחה בשעה שבבהכנ"ס אומרים קבלת שבת? | כאשר יתפלל מנחה ויודע שבאמצע תפילתו יתחילו קבלת שבת, מותר לו להתחיל להתפלל מנחה? | אדם שקיבל שבת מוקדם, מותר לו לבקש מחברו שיעשה עבורו מלאכות?
ציבור שהתפללו תפילת ערבית של שבת לאחר שהחשיך, ואחר שהתפללו, נתפזרו העבים והשמש זורחת, וא"כ מתברר שהתפללו ערבית של שבת בטעות, האם צריכים לחזור ולהתפלל ערבית, ועוד, האם מותרים בעשיית מלאכה שהרי התפללו ערבית והשבת חלה בתפילה אפילו בעל כרחו של האדם?
מבואר בשו"ע שא"צ לחזור ולהתפלל ערבית אם כשהתפללו היה מפלג המנחה ולמעלה, ומבאר המ"ב, כיוון שחז"ל לא הטריחו את הציבור להתפל שנית, כיוון שהתפללו מפלג המנחה ולמעלה, אבל יחיד שטעה בזה, צריך לחזור ולהתפלל ערבית, ולעניין עשיית מלאכה, בין ציבור ובין יחיד, מותרים, כיוון שקבלת שבת בטעות אינה קבלה, וי"א שמי שהדליק נרות אסור בעשיית מלאכה, ושאר אנשי הבית לא נגררים אחריהם, ומותרים, וי"א שאותו נר שהודלק לשם שבת, אסור ליגע בו או להוסיף שמן, ואפילו כבה אסור לטלטלו, כי הוא הוקצה למצוותו.
סעיף ט"ו
אסור להתפלל מנחה של ער"ש במקום שהציבור מתפלל בו תפילת שבת, שהרי הם מקבלים שבת ומה שייך להתפלל מנחה, ולכן ילך חוץ לאותו בהכנ"ס, ויתפלל תפילת חול, ודווקא אם לא קיבל שבת עמהם, אבל אם קיבל שבת עמהם, יתפלל ערבית שתיים.
סעיף ט"ז
אם בא לבהכנ"ס סמוך לקבלת הציבור שבת, יתחיל להתפלל מנחה ואפילו שבעוד הוא מתפלל הציבור יקבלו שבת, אין איסור, כיוון שהתחיל בהיתר, ומבאר המ"ב, שהטעם הוא כיוון שכל העניין לא להתפלל מנחה אצל ציבור שקיבלו שבת, זה רק עניין שמכיוון שהם קיבלו שבת אל תתפלל אצלם מנחה, אבל אם התחיל בהיתר, אין את הבעיה וזה רק חומרא בעלמא, ומסיים המ"ב, שבאופן כזה שיודע שלא יספיק לגמור את התפילה עד שהציבור יקבל שבת, יצא החוצה ויתפלל.
סעיף י"ז
י"א שמי שקיבל ע"ע שבת לפני שחשיכה, מותר לו לומר לישראל חבירו לעשות עבורו מלאכה, ומותר להנות מאותה מלאכה בשבת, וכ"ש במוצ"ש, ומבאר המ"ב, שכיוון שבמוצ"ש יכול כל רגע ורגע להוציא מעליו את השבת, לכן כ"ש שמותר לו לומר לחבירו שיעשה עבורו מלאכה.
מי שמאחר להתפלל במוצ"ש, או שממשיך סעודתו בלילה, מותר לומר לחבירו ישראל שכבר התפלל והבדיל, לעשות לו מלאכה, ומותר לו להנות ולאכול ממלאכתו, והמ"ב מביא, שהלבוש אוסר, אבל האחרונים הסכימו עם הפסק של השו"ע.