השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה החידוש בהיתר לכוון שעון מעורר לפני כניסת שבת כדי שיצלצל בשבת? • האם מותר למחוא כפיים כדי להבריח בעלי חיים? • מדוע אסור לשחק 'שחמט'? • ובאיזה אופן מותר לאדם להציל מפני הגשם את הפירות המונחים בגג? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ח סעיף ג' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שכיוון את השעון מבעו"י כדי שישמיע קולות במשך השבת, מותר להשתמש בו בשבת, והחידוש בזה הוא, שלא חוששים למראית עין של אנשים שעלולים לחשוד בו שכיוון וסידר את השעון בשבת, כיוון שכולם יודעים שהדרך לסדר את השעון מבעו"י, ואם פסק השעון מלכת, אסור בשבת לגרום לכך שיתחיל לעבוד, כיוון שיש בזה חשש איסור תורה לכמה פוסקים, וגם שעון שהולך, אלא שהוא מעוניין שהוא לא יפסיק ללכת והוא מסדר אותו, יש בזה איסור ומותר רק לצורך חולה, וע"י גוי מותר לגרום לכך שהשעון יתחיל ללכת אם פסק הילוכו.
אדם ששומר על פירותיו מבעלי חיים, ורואה בעל חי המתקרב להזיק לפרותיו, אסור לו להשמיע קול כדי להבריחו וכגון למחוא כפיים או לרקוד ולהשמיע קול וכדו', וטעם האיסור הוא, גזירה שמא יטול צרור ויזרוק על הבעל חי, ויוציא את הצרור לרה"ר, ואומר המ"ב, שלפי הפוסקים הסוברים שאין לנו רה"ר דאורייתא, יתכן שמותר להבריח את הבעלי חיים ע"י השמעת קול, ואפילו אם יזרוק צרור זה לא יהיה איסור דאורייתא, וא"כ זה גזירה לגזירה, ולא גוזרים.
אומר המ"ב, גם לסוברים שיש היום רה"ר דאורייתא, מותר לספוק כפיו כלאחר יד, כיוון שע"י שהוא משנה ולא עושה כדרכו, הוא יזכור ולא יבוא לזרוק צרור על הבעל חי כדי להבריח אותו.
אסור לשחק באגוזים ותפוחים ע"ג הקרקע, מחשש שמא ישווה גומות, אבל מותר לשחק בהם ע"ג מחצלת המונחת ע"ג קרקע, וכן ע"ג בגד או שולחן, כיוון שאין בזה חשש שמא ישווה גומות, ולא גוזרים מחצלת או בגד אטו קרקע, אלא גוזרים קרקע מרוצפת אטו קרקע שאינה מרוצפת.
מותר לשחק בעצמות ואע"פ שמשמיעים קול, כיוון שאינם מכוונים לשיר, ומתורגם כאן שזה כעין 'חמש אבנים', וממילא לפי"ז, מותר לשחק בהם ע"ג קרקע אע"פ שמשמיע קול כיוון שלא מתכוון לשיר, ואין בזה איסור של השמעת קול בשבת, ומובא במ"ב 'דרשו' בשם המנחת יצחק, שזה משחק כעין 'שחמט', ובאמת כך משמע מדברי המ"ב, שאסור לשחק בזה כיוון שזה משחק שאין בו צורך, ואסור לשחק בו גם בחול משום מושב לצים, ומי שמשחק כדי להרוויח ממון, אסור, וכן המשחק זוג או פרט אסור, ואין למחות בנשים וקטנים המשחקים, כיוון שמוטב שיהיו שוגגים ולא מזידים.
אסור לשאוב בשבת מים בגלגל, כיוון שנוח לשאוב מים בגלגל, וחוששים שמא ישאב לצורך השקיית גינתו וחורבתו, או לצורך מי שרית פשתנו, ואם אין לו גינה וכדו' אין חשש, וי"א שכל האיסור הוא בגלגל גדול שמוציא ממנו הרבה מים ביחד בלי טרחה, אבל גלגלים הממלאים בהם מעט מים, אין בהם חשש, כיוון שזה לא מספיק לו להשקיה, ואומר המ"ב, שהעיקר כדעה השנייה המתירה.
אדם שיש לו פירות בגג ורואה שמגיע גשם, אסור לו לשלשל אותם בשבת דרך הארובה שבגג, כיוון שהוא טורח בשביל יום חול והוי טרחה שלא לצורך שבת, אבל אם צריך את הפירות ליום חול, מותר לו לשלשל אותם דרך הארובה שלא יינזקו ממי הגשמים, ומותר לכסות אותם אע"פ שלא צריך אותם להיום, וכן מותר לכסות מפני הגשמים את הלבנים שהם מוקצים, כיוון שיש בכיסוי זה טרחה מועטת, ובמקום הפסד חז"ל התירו.