מה נחשב להפסד שכתוצאה ממנו מותר לעשות מלאכה בחול המועד? │ מה הטעם שהתירו לעשות מלאכה שהיא לצורך מצוה על ידי גוי בחול המועד? │ ובאיזה אופן מותר ליהודי לתת לגוי שיעשה מלאכה אף על פי שהגוי יעשה אותה בחול המועד?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקמ"ג סעיף א' – ב']
מלאכה על ידי גוי בחול המועד
חול המועד דומה לשבת ויום טוב, ולכן, כשם שבשבת ויום טוב, כל דבר שאסור ליהודי לעשות אסור גם לומר לגוי לעשות, כך גם לגבי חול המועד, כל דבר שאסור ליהודי בחול המועד, אסור גם לומר לגוי לעשות אותו, ואפילו אם לאחר החג יצטרך לשלם על פעולה זו יותר יקר, בכל זאת אסור, כיוון שהפסד נחשב רק מה שיש לו שיופסד, אבל מה שאין לו עכשיו, אלא אם הוא יעשה את זה עכשיו זה יהיה יותר בזול, ואם הוא יעשה את זה אחר כך זה יהיה יותר ביוקר, זה לא נחשב להפסד, אבל אם זה לצורך מצוה, מותר על ידי גוי, משום שגם לגבי שבת, יש מתירים לומר לגוי לעשות דבר שיש בו מצוה, ואמנם לכתחילה אנחנו לא פוסקים כך, משום שרק שבות דשבות במקום מצוה מותר, אבל לא שבות אחד, ובכל זאת חול המועד יותר קל, ומותר.
בניית בית על ידי גוי
גוי שקיבל בערב יום טוב עבודה בקבלנות לבנות את ביתו של יהודי, אסור ליהודי להניח לגוי לעשות את המלאכה בחול המועד, והחידוש בזה הוא, כיוון שהיינו חושבים לומר, שהגוי עושה את העבודה בחול המועד על דעת עצמו, ויהיה מותר, בכל זאת הדין הוא שאסור, משום שמי שרואה את הגוי עושה מלאכה לצורך היהודי בחול המועד, הוא לא יידע שזה על דעת עצמו, ויחשוב שהגוי שכיר יום, ושהיהודי ציווה אותו לעבוד בחול המועד, והאיסור בזה הוא אפילו אם המלאכה היא מחוץ לתחום ששם לא הולכים בני אדם, משום שחוששים שמא ילכו לשם בני אדם ויראו את המלאכה, ויאמרו שהגוי עושה את המלאכה בשליחות היהודי.
גוי העושה מלאכה בביתו ליהודי
אם היהודי נתן לגוי לעשות מלאכה לפני המועד בדבר שהוא תלוש ובקבלנות, והגוי עושה את המלאכה בביתו, מותר, משום שבכזה אופן אין חשד, שהרי אנשים לא יראו את זה, וגם אם אנשים יראו, הם יחשבו שזו מלאכה של הגוי.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א