יום ראשון כ"א בחשוון תשפ"א
האם מדאורייתא מותר לבשל ביום טוב לצורך ימי החול?
מלאכה המותרת ביום טוב, כגון בישול ואפייה, אסור לעשותה לצורך יום אחֵר. בשעה שלא ניתן ליהנות מהמלאכה ביום טוב, וכגון שמבשל בסמוך לשקיעת החמה – אם נעשית לצורך יום חול, האיסור הוא מדאורייתא, (ויש אומרים שהוא מדרבנן); ואם נעשית לצורך שבת, נחלקו ראשונים אם האיסור מדאורייתא או מדרבנן. אבל בשעה שעדיין ניתן ליהנות מהמלאכה ביום טוב, לכל הדעות האיסור הוא רק מדרבנן. וביום טוב שני, בכל מקרה האיסור הוא רק מדרבנן.
וכדי שיוכלו לבשל ולעשות מלאכות שונות (ראה להלן) ביום טוב לצורך שבת שֶׁחלה למחרתו – תיקנו חכמינו ז"ל לעשות 'עירוב תבשילין', המתיר את עשיית המלאכות לצורך שבת. אולם, בשעה שלא ניתן ליהנות מהמלאכה ביום טוב, אין לעשותה על סמך העירוב, שהרי שיש אומרים שהיא אסורה מדאורייתא, כנ"ל; ובשעת הדחק, ניתן להקל.
[שו"ע תקכז, א, משנ"ב א ו־ג, וביה"ל ד"ה ועל]
מדוע נקראת תקנת 'עירוב תבשילין' בשם זה?
בהמשך לאמוּר: הראשונים כתבו שלושה הסברים לכך שתקנת 'עירוב תבשילין' נקראת בשם זה:
א. שבעשיית העירוב בערב יום טוב, נחשב הבישול ביום טוב לצורך שבת כ'מעורב' עם הבישול של ערב יום טוב, דהיינו שהוא נחשב כהמשך של מלאכת הבישול שהחלו בה בערב יום טוב, ואינו אלא כעין 'גמר מלאכה', ולכן התירוהו.
ב. הכינוי 'עירוב' לתקנה זו, שאוּל מִתקנת 'עירוב חצרות', שבו מערבים את אנשי החצר יחד, להפוך את רשותם לרשות אחת. וטעם ה'השאלה', מפני שעניָנן של שתי תקנות אלו דומה – עירוב חצרות נעשה לתזכורת שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים; ועירוב תבשילין נעשה לתזכורת שלא לבשל ביום טוב לצורך ימי החול.
ג. בעשיית העירוב, מערבים את צורכי שבת עם צורכי יום טוב, דהיינו ששניהם נעשים יחד ביום טוב.
[שו"ע תקכז, א; ביאורים ומוספים דרשו, 4]
האם מותר לגלול ספר תורה ביום טוב לצורך קריאת התורה בשבת?
'עירוב תבשילין', מתיר בישול, אפייה, וכל המלאכות המותרות ביום טוב, לשֵׁם הכנת צורכי סעודות השבת. ומלאכה שאינה קשורה במישרין להכנת צורכי הסעודה, אך שייכת לסעודה, כגון הדחת כלים – יש אומרים שאף היא מותרת על ידי העירוב; ויש מתירים רק בשעת הדחק. והדלקת נרות שבת, נחשבת כחלק מצורכי הסעודה, (וראה במקורות).
ופעולות שאין בהן איסור מלאכה, כגון קיפול בגדים באופן המותר, הצעת מיטות, וגלילת ספר תורה למקום שבו אמוּרים לקרוא למחרת – אשר אסור לעשותן בשבת וביום טוב לצורך ימי החול – נחלקו הפוסקים בקשר לעשייתן ביום טוב לצורך שבת: יש אומרים שמותר לעשותן אף ללא עירוב תבשילין, יש אומרים שהן מותרות רק על ידי העירוב, ויש אומרים שהן אסורות אף אם נעשה עירוב, אלא אם כן הן נעשות לצורך סעודות השבת.
[ביאורים ומוספים דרשו תקכז, 3 ו־63]