היום נלמד: ברכת 'הטוב והמטיב' על יין
יום רביעי ז' כסלו תשע"ז
מה פירוש נוסח הברכה "הטוב והמטיב"?
כפי שלמדנו אתמול, חכמינו ז"ל תיקנו לברך, בתנאים מסוימים, ברכת 'הטוב והמטיב' על שתיית יין שני בסעודה. ומכיון שנוסח הברכה הוא "הטוב והמטיב", שפירושו - טוב למברך והמטיב לאחֵר, אין לברך אלא כשאדם נוסף שותה מהיין יחד עמו. ואם האדם הנוסף הוא אורח - אינו מברך הטוב והמטיב, כיון שאין זו הטבה לו, שהרי היין אינו שלו; ויש אומרים שאף בעל היין לא יברך, שהרי אין כאן הטבה לאורח. ואף שיש חולקים בכל זה, ספק ברכות - להקל, ואין לברך. אולם, אם בעל היין מניח את הבקבוק על השולחן ומאפשר לכולם לשתות כרצונם - הרי זה כאילו לכל השותים עמו יש חלק ביין, ומברכים 'הטוב והמטיב'. [סעיף ד, ס"ק טו, ושעה"צ ס"ק יד]
מהי כמות היין הנדרשת לברכת 'הטוב והמטיב'?
כאמור, אין לברך ברכת הטוב והמטיב אלא כששנים או יותר שותים יחד. וצריך שכל אחד מהם ישתה משני היינות, ולכתחילה צריך שישתו מכל אחד מהיינות כמות של 'רביעית' (86-150 מ"ל, לשיטות השונות), שהיא כמות חשובה לענין 'ברכה אחרונה'. ויש שמסתפק שמא די בכמות של 'כמלוא לוגמיו'; ויש שכתב כי אכן בדיעבד די בכמות זו. ויש שכתב שאף על שתייה מועטת מכל אחד מהיינות ניתן לברך. ולכתחילה יש לברך לפני שתיית היין השני, ואם שכח לברך וכבר לגם מהיין - אם נזכר בעוד היין בפיו, יבלענו ויברך, אך אם נזכר רק כשכבר בלע את היין, לא יברך, אלא אם כן נותר על השולחן מן היין השני. [ס"ק טו; ביאורים ומוספים דרשו, 11]
האם מברכים 'הטוב והמטיב' על מיץ ענבים?
את ברכת 'הטוב והמטיב' מברכים גם כשלא ידוע שהיין השני משובח מן הראשון, כל עוד לא ידוע אחרת. ושני יינות ממקור אחד, שהונחו בשני מֵכָלִים, בתוך ארבעים יום לבצירת הענבים, נחשבים כשני יינות לענין זה, כיון שטעמם עשוי להיות שונה, ואם כן יתכן שהשני משובח מן הראשון; אך אם שהו במֵכָל אחד עד חלוף ארבעים יום לבצירה, ורק לאחר מכן הופרדו לבקבוקים - נחשבים כיין אחד ואין לברך עליהם 'הטוב והמטיב'. ומיץ ענבים - יש אומרים שאין מברכים עליו 'הטוב והמטיב' משום שאינו חשוב ואינו משמח כיין; ועל יין המובא לסעודה לאחר מיץ ענבים - יש אומרים שאינו מברך, אבל לדעת פוסקים רבים מברך. [סעיף ו וס"ק טז; ביאורים מוספים דרשו, 12]