השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רי"ט סעיף ט'
- ברכת הודאת היחיד -
האם מברכים הגומל על ניסים שאינם מצויים?
למדנו שארבעה צריכים להודות, וסימנך "וכל החיים יודוך סלה", שהם, חבוש בבית האסורים, וכן יסורים, כלומר, חולה שנתרפא, וכן ים, כלומר, הולכי ימים, וכן מדבריות, כלומר, הולכי מדבריות.
יש מחלוקת, האם כל אדם שנעשה לו נס צריך להודות, ואפי' על ניסים רחוקים, כגון, אדם שנפל עליו כותל, או שרצה שור לדורסו, או שאריה רצה לטורפו, שהם דברים שאינם מצויים, או האם דווקא על הניסים דלעיל כיוון שהם מצויים יותר.
הכרעת השו"ע, שאדם שארע לו ניסים הללו, טוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות, אבל המ"ב מביא מהאחרונים, שהמנהג כדעה ראשונה שעל כל נס מברך הגומל.
סימן ר"כ סעיף א'
- הטבת חלום ותעניתו -
כיצד נוהג אדם הרואה חלום רע?
הרואה חלום ונפשו עגומה עליו, כלומר, שלא ראה דבר מפורש דבר רע בחלום אבל הוא מרגיש לא טוב עם החלום, יטיבנו בפני ג' שאוהבים אותו, חוץ מזה שגם מתענה.
יגיד החולם בפניהם "חלמא טבא חזאי", ואומר המ"ב שצריך לזכור החלום בשעה ההטבה, ויאמרו לו המטיבים "טבא הוא וטבא להוי" וכו', וי"א שאומרים זאת ג"פ וי"א ז"פ, ויעשה זאת בבוקר בזריזות, דזריזים מקדימים למצוות.
אם עושה הטבת חלום בבוקר, לא יאמרו לו "לך אכול בשמחה לחמך" שהרי הוא צם, ורק בלילה יכולים לומר לו כך.