מי צריך לעמוד ליד הבעל קורא ומדוע?
האם כל אחד ראוי להיות גבאי?
למי הבעל קורא צריך לחכות לפני שמתחיל לקרוא?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קמ"א סעיף ד'
– דיני הקורא והמקרא –
כמה אנשים צריך שיעמדו בשעת קריאת התורה? | המקור לכך | כנגד מי הם העומדים | לפי מה בוחרים גבאי? | איך ינהג אדם שנפגע מהגבאי? | אנשים שמאריכים בעניית אמן על ברכת העולה לתורה האם צריך להמתין להם? | מדוע אין מעלים אב ובנו בעליות רצופות? | באיזה אופן מותר להעלותם רצוף? | מה הדין באב ונכדו? | סדר ההליכה והחזרה בעולה לתורה
יש דין שקריאת התורה תהיה עם סרסור, כלומר, שיעמוד עוד מישהו עם הבעל קורא בעת קריאת התורה, ולומדים זאת מן הכתוב "אנכי עומד בין ה' וביניכם" משה רבינו אומר על עצמו, אני עמדתי בין ה' וביניכם, וכך בשעת קריאת התורה צריך שיעמוד סרסור, וכמו בנתינת התורה בהר סיני שהיה את הקב"ה שהוא כביכול הבעל קורא, והיה את משה רבינו, שהוא הגבאי העומד לצידו של הבעל קורא.
מביא המ"ב, שצריך שיהיו שלשה בשעת הקריאה, כנגד הקב"ה, וכנגד משה רבינו, וכנגד ישראל, הבעל קורא הוא כנגד משה רבינו שהוא נותן את התורה בפועל, והגבאי הוא כנגד הקב"ה שהוא נותן את התורה ומעלה לתורה את מי שהוא רוצה, ושאר הציבור כנגד כל ישראל, וי"א ששלשה הם כנגד שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב, ומשום כך צריך לבחור גבאי שהוא בעל מידות טובות כדוגמת הקב"ה, וכלשון המ"ב "איש נכבד, בעל מעשים טובים, דעת הבריות נוחה הימנו, שלא יחשדו אותו שבשביל הנאת עצמו או בשביל איזה שהיא סיבה הוא יחלוק כבוד למי שאינו ראוי או להפך שימעט מכבודו של מי שראוי", מביא המ"ב, שמי שחושב שהגבאי לא כיבד אותו לפי כבודו הראוי לו, שישא ק"ו, אם קרוץ מחומר תיפעם רוחו בשעה שהוא חושב שפוגעים בו, כמה צריכים להזהר בכבודו של הקב"ה, ויעביר על מידותיו, וימחל לגבאי, וידונו לכף זכות.
סעיף ה'
הציבור לא רשאי לענות אמן על ברכת העולה לתורה אלא עד שתכלה הברכה מפיו של העולה, והבעל קורא לא יתחיל לקרוא בתורה עד שתכלה אמן מפי הציבור, ואפילו שיש שמאריכים בעניית אמן יותר מאחרים, לא רשאי להתחיל עד שתכלה אמן מפי כל העונים, כיון שגם הם צריכים לשמוע קריאת התורה.
סעיף ו'
מן הדין מותר לעלות בעליות רצופות אחת אחרי השניה אב ובנו או שני אחים, רק יש בעיה של עין הרע ומחמת זה נמנעים ולא מעלים אב ובנו או שני אחים לעליות רצופות אחת אחרי השניה, וגם אדם שאומר שמוותר על העין הרע ולא אכפת לו, לא מעלים אותו, וגם באופן של שביעי ומפטיר, שיש הפסקה של קדיש ביניהם, לא מועיל, אא"כ מדובר בב' ס"ת שאז מותר להעלות אב ובנו רצופים, ומביא המ"ב שאב ובן בנו, בעת הצורך אפשר להקל.
יש אופן שבו אפשר להעלות ב' אחים בעליות רצופות אחת אחרי השניה, אם רוצים להעלות למפטיר בלי שם, דהיינו, שיתכן שהיה מנהג בימים ההם, שלמפטיר לא היו מעלים יעמוד פלוני בן פלוני, אלא היו מעלים בלי שם, ובאופן כזה שלא קוראים לו בשמו, בזה מהני.
סעיף ז'
בשעה שאדם עולה לתורה יזדרז ויעלה בדרך הקצרה ביותר, גם מפני כבוד הציבור, וגם כדי להראות שהתורה חביבה עליו,ולאחר שעלה לתורה וחוזר למקומו, ילך בדרך הארוכה להראות שקשה עליו הפרידה שלא יראה כמשא שרצה להיפטר ממנו, ובאם שני הדרכים שוות, ילך בדרך ימין, ואסור לעזוב את הבימה עד שעולה השני לתורה, כדי שלא להשאיר את הס"ת ריק, והמ"ב מביא שמנהגנו היום שלא יורדים מהבימה עד אחרי שסיימו את קריאת התורה לעולה שבא אחריו.