האם יש קדושה בעטיפות של ספרי קודש?
ומה דינה של כספת שמיועדת לשמירת ס"ת?
והאם מותר לעשות מעצים שימשו לארון קודש, בימה?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
לשיעורים נוספים בהלכות בית הכנסת לחץ כאן
סימן קנ"ד סעיף ג' [ברמ"א]
– דיני תשמיש קדושה ונרות בית הכנסת –
דין תשמישי קדושה ומצוה | תשמיש דתשמיש | כספת שמיועדת לשמירת הס"ת האם יש בה קדושה? | עטיפות ספרים מה דינם לענין קדושה? | קדושה בארון ספרי קודש | כיבוס מטפחות ס"ת במי רגלים | מה ראוי לעשות ממטפחות שבלו? | ס"ת שבלה איך נוהגים בו? | האם מותר לעשות בימה מארון קודש?
למדנו בשיעור הקודם, בענין תשמישי מצוה שבלו שמותר לזורקם לאשפה, ותשמישי קדושה דינם שונה ואסור להשתמש בתשמיש אחר, אבל תשמיש דתשמיש מותר, תשמיש קדושה נחשב לתיק ומעיל של ס"ת, תיק תפילין, תיק מזוזה, ארון של ספרי קודש, תשמיש דתשמיש נחשב לדבר שלא נוגע בדבר הקדושה עצמו, כגון, פרוכת ארון קודש, ואם התשמיש דתשמיש עשוי לנוי, כיון שהוא מתייחס לדבר עצמו, צריך לנהוג בו קדושה גם אחר שבלה.
הרמ"א אומר, שגם תיבה שמניחים בה ס"ת שהיא לכאו' נחשבת תשמיש קדושה ויש לה את כל החומר של תשמיש קדושה, אבל כל זה אמור בתיבה שמניחים בה את הס"ת לנוי, אבל ארגז שמניחים בו את הס"ת לשמירה, אינו נחשב לתשמיש קדושה ומותר לזרוק אותו, מבואר במ"ב, שספרי קודש נחשבים לדבר קדושה אבל הכריכה היא רק תשמיש דקדושה, וממילא העטיפה שעוטפים בה את הכריכה זה תשמיש דתשמיש ולא צריך לנהוג בה קדושה אא"כ היא עשויה לנוי.
ארון שמניחים בו ספרים, נחשב לתשמיש קדושה א"כ הוא נוגע רק בכריכה ולא בספר עצמו, שאז הוא תשמיש דתשמיש, או שנאמר, שמכיון שהדרך להשתמש בארונות ספרים שלנו גם לדברים אחרים, מותר אח"כ לזורקו לאשפה, וזה אולי התשובה מה שמניחים ע"ג הבימה, דהרי הפרוכת שע"ג בימה נחשבת תשמיש של קדושה ואיך מניחים עליה קופות צדקה? אלא כיון שרגילים להניח עליה דברי חולין, נחשב הדבר כמי שהתנו זאת מעיקרא, ולכן יש מהדרים להניח מפה נוספת ע"ג הפרוכת, ורק על גביה קוראים בס"ת, כך שהפרוכת לא נוגעת בס"ת עצמו אלא רק במפה שמתחת לס"ת, עכ"פ מחדש הרמ"א שארון שמשמש לשמירה אינו נחשב לתשמישי קדושה וממילא כספת אינה נחשבת לתשמישי קדושה.
אסור לכבס מטפחת או כל דבר של קדושה במי רגלים, או בדברים מסריחים אחרים כיון שזה לא מכובד.
סעיף ד'
מטפחות של ס"ת וכו' אחר שנתבלו, עושים מהם תכריכים למת מצוה, ומבאר המ"ב, שזה מכיון שמת מצוה צרכיו מוטלים על הציבור, ולכן אפשר לקחת את נכסי הציבור להשתמש בהם לצורך מת מצוה.
סעיף ה'
ס"ת שבלה, מניחים אותו בכלי חרס כי יש לו קיום בתוכו, וגונזים אותו בקבר ת"ח, ות"ח נקרא מי ששונה הלכות אע"פ שלא שימש ת"ח, מבואר במ"ב, שמי שמבזה ספרי קודש עובר על איסור תורה של "לא תעשון כן לה' אלקיכם" וצריך ליזהר בזה מאוד.
סעיף ו'
אין עושים מתיבה כיסא, מארון קודש אסור לעשות בימה, ומבאר המ"ב, שהס"ת נמצא תמיד בהיכל ובבימה זה רק לפעמים, ולכן כאשר רוצים לקחת את ארון הקודש ולעשות ממנו בימה יש כאן בחינה מסויימת של הורדה בקדושה, אבל מותר לעשות מארון קודש גדול לעשות קטן וכן תיבה גדולה לעשותה קטנה, אבל אסור לקחת את יתרת העצים שנשארו, ולעשות מזה שרפרף שמשמש את הכיסא הגדול.