האם יש עניין להתאמץ ולדאוג שיהיה עשרה לזימון?

הדף היומי בהלכה ג' בשבט סימן קצ"ג אמצע סעיף א' 'ומצוה לחזור' עד סעיף ג'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



סימן קצ"ג סעיף א' [באמצע הסעיף]

- אם מצטרפין לזימון אם לאו -

לחזר אחר י' לזימון | כשיש שבעה מסובין, יש ענין שיחזרו אחר עוד ג' נוספים? | כאשר מסובין הרבה בסעודה ולא ישמעו את המזמן כיצד ינהגו? | ב' התנאים שע"י מתחייבים בזימון | שניים הממתינים לשלישי לבהמ"ז האם הוי קביעות יחד? | שמש הסעודה האם חייב בתנאי הקביעות לזימון?

כאשר מזמנים בג', אומרים "ברוך שאכלנו משלו" ללא הזכרת ה', אבל בעשרה מזכירים שם השם, ומבואר בשו"ע, שמצווה לחזור אחר עשרה מסובין כדי שיהיה הזכרת שם השם, המ"ב מביא, שאפי' שהם שבעה מסובין, מצוה עליהם להביא עוד שלשה כדי שיהיה זימון בהזכרת שם שמים, וכוונתו כמ"ש לעיל, שכאשר יש עוד אנשים באותו בית שלא סעדו איתם, מצוה לתת להם דבר מה לאכול כדי שעי"ז יצטרפו יחד איתם לסעודה, ויוכלו להזכיר שם השם.

כאשר יש הרבה מסובין בסעודה, ואותו שיזמן לא ישמעו אותו כולם, ובאופן שלא שומעים את המזמן לא יוצאים יד"ח זימון, וליחלק לעשרה עשרה גם לא יכולים ומבאר המ"ב, מכיוון שבעה"ב מקפיד עליהם בזה, נמצא שיש להם אפשרות אחת, לעשות זימון לכולם יחד ולא כולם ישמעו את המזמן, באופן כזה עדיף שיחלקו לקבוצות קטנות של ג' ג' ואז יזמנו בלחש כדי שבעה"ב לא יקפיד.
המ"ב מוסיף, שמלשונו של השו"ע משמע, שעיקר הקובע שישמעו את המזמן אומר את הזימון עצמו "נברך אלוקינו שאכלנו משלו", והמ"ב מביא, שהאחרונים אומרים שזה לא מספיק, אלא צריך שישמעו גם את ברכת הזן מהמברך, והם מברכים בשקט, ואת הברכה הראשונה הוא מברך בקול, וכך יוצאים יד"ח זימון, אבל אם הם לא שומעים אפילו את הברכה הראשונה מהמברך, לא יוצאים יד"ח זימון.


סעיף ב'
כל מה שנאמר הדין שאסור לג' ליחלק, זה רק כאשר אוכלים יחד בקביעות וצריך לזה ב' תנאים. א. שיאכלו בשולחן אחד. ב. או תחילת הסעודה או סוף הסעודה הם ביחד, אבל אם רק באמצע הם ביחד ובהתחלה ובסוף הם לא ביחד, לא מצטרפים.

המ"ב אומר, שבאופן שהשניים ממתינים לשלישי לבהמ"ז, זה גם נקרא יחד, שהרי אם היו מביאים להם אוכל באותה שעה, הם היו אוכלים.

הרמ"א אומר, שגם באופנים שמותר להם ליחלק, עדיף שיזמנו יחד, ועל זה המ"ב מביא, שיש פוסקים שסוברים שאסור להם לזמן יחד באופן כזה שאין להם קביעות יחד, ובאלוקינו בוודאי שלא יזמנו יחד, כי יש בזה הזכרת שם שמים, ואולי אסור להם לזמן יחד כי הם לא היו קבועים יחד.

שמש מצטרף גם כשאינו קבוע איתם.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים