דיני חמץ בבצק שנילוש ב'מי פירות' – נוזלים שאינם מים
* בצק למצות שנילוש ב'מי פירות', כגון יין ושמן, ללא תערובת מים – אינו מחמיץ כלל. וגם נוזלים שאין מקורם מפירות, כגון חלב, דינם כמי פירות. אולם, לאידך גיסא, מי פירות המעורבים במים מאיצים את חימוץ הבצק. ומי שלש בצק מקמח ומי פירות, והתערבו בו מעט מים – חובה לאפותו מיד, כדי שלא יספיק להחמיץ. ובצק שנילוש במים ובמי פירות, ושהה לפני האפייה והחמיץ – נחלקו הראשונים אם הוא נחשב כחמץ רגיל, שאיסורו מדאורייתא, או כחמץ 'נוקשה', שאיסורו מדרבנן; ואם המים מהווים רוב בתערובת, לכל הדעות דינו כחמץ רגיל.
* מים המתערבים ביין בתוך שלושה ימים לדריכת הענבים בגת, הופכים בתום התסיסה הראשונית של שלושת הימים ליין. ולכן, יין שהתערבו בו מים בתוך שלושה ימים לדריכה, מותר ללוש בו בצק למצות לאחר תום התסיסה הראשונית, כיון שהמים המעורבים בו אינם מחמיצים את הבצק.* מנהג בני אשכנז שלא לאכול בפסח מצה שנילושה במי פירות. ולצורך זקן וחולה – במקרה שנאפה מיד לאחר הלישה, ניתן להקל; ובמקרה שלא נאפה מיד, נחלקו הפוסקים אם ניתן להקל.
* דבש, יין או חומץ שנמצאה בתוכן חיטה בקועה – מותר לאוכלם ולשתותם בפסח, לאחר הוצאת החיטה מתוכם; ובתנאי שאינם מהולים במים.
* משקה העשוי מדבש, 'יין שרף' שנעשה מפירות, שֵׁכָר של תמרים, וכדומה, אשר מיוצרים בשילוב של מים, ונמצאה בהם חיטה – אין לשתותם בפסח.
* שומן של בעלי חיים – אף אם התבקעה בתוכו חיטה בשעה שהוא רותח, אינו נאסר בפסח; ובתנאי שלא נמהל במים לאחר שהותך, ושידוע כי החיטה נפלה לתוכו לאחר התכתו.
* מותר לחרוך בפסח שתי שיבולים יחד, ואין לחשוש שמא הלחות שבשיבולת אחת תיפלט ממנה מחמת החום, ותיכנס לתוך השיבולת האחרת ותחמיץ אותה; משום שלחוּת זו נחשבת כ'מי פירות'.
* בזמנים עברו, היתה מצויה תערובת גרגירי תבואה במלח, ולכן כתבו הפוסקים כי חובה לברור את המלח לפני הפסח מגרגירי התבואה, משום שאם יימצאו בו גרגירי תבואה, הרי כשיתלחלח יחמיץ את התבואה, והיא תשוב ותפלוט את טעמה אל המלח. ובדיעבד, אם נמצאו במלח גרגירי תבואה בפסח – אם הם יבשים, המלח מותר בשימוש; ואם הם רכים, לכתחילה אין להשתמש במלח בפסח.
דינים שונים בנוגע לטומאת משקים ויין נסך
* 'שבעה משקים', שראשי התיבות שלהם הם 'יד שחט דם'; והם: יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם ומים – מכשירים מאכלים לטומאה.
* בצק שנילוש במי פירות בלבד, באופן שאינו נטמא ב'טומאת אוכלים', אשר 'חלה' המופרשת ממנו טהורה – אין להכין ממנו כמוּת המחייבת בהפרשת חלה.
* באיסורי יין נסך ו'סתם יינם', דהיינו סתם יין של גויים, ישנו דין מיוחד הנקרא 'ניצוק', שפירושו: קילוח זקוף מלמעלה למטה, שנחשב כחיבור. ולדוגמה: חבית של יין כשר, שפתחו את הברז הקבוע בה, והיין מקלח דרכה לתוך כלי שבתוכו יין נסך, היין שבחבית נחשב כמעורב ביין נסך, ונאסר.