שאלה: יש נוהגים לקחת מהאתרוגים שקיימו בהם מצוה ולעשות מהם ריבה, ויש בזה כמה סגולות. האם כשאוכלים מן האתרוג צריך לברך שהחיינו כדין האוכל פרי המתחדש משנה לשנה?
תשובה: אין לברך שהחיינו על אכילת האתרוג.
הטעם: בשו"ת הלכות קטנות (ח"ב סי' רנ"ז) כתב שאתרוג הוא פרי הדר באילנו משנה לשנה, וא"כ אינו פרי המתחדש ואין לברך עליו שהחיינו.
טעם נוסף מצאנו בשדי חמד (ח"ו עמוד 326), משו"ת כתב סופר או"ח סי' כ"ג, שכתב לו בנו הגר"ש סופר שאין לברך שהחיינו – שהרי כבר ברכו שהחיינו בשעת נטילתו למצווה, ועיקר דין ברכת שהחיינו הוא בשעת ראייה. ואף שמנהגנו לברך על פרי חדש בשעת אכילה, מ"מ אם ברך בראיה יצא.
אולם הכת"ס השיב על כך שאין מועיל מה שברך למצווה, כיון שלא נתכוון על האכילה, וגם מאחר שמנהגנו לברך בשעת ראייה, נחשב כאילו כיון שלא לצאת על האכילה. אח"כ כתב שם עוד טעם שלא לברך, הואיל ולא נגמר פריו וצריך למתק אותו בסוכר, והרי הוא כבוסר שאין מברכים עליו. וע"ש עוד, וע"י שער אפרים סי' ל"ה.