יום שני י"ט בתמוז תשע"ט
עיר המוקפת בעמק לכל רוחב ה'תחום' – האם ניתן למדוד את התחום במישור המקביל לעיר?
עיר שיש ב'תחומהּ' עמק – יש למדוד את התחום דרך המישור. ואף אם העמק נמשך לכל רוחב העיר, אך ניתן למדוד את אורכו דרך המישור בזוויות התחום, דהיינו בפינות של ריבוע התחום אשר אינן עומדות מול בתי העיר – דהיינו, לדוגמה, אם העמק נמצא במזרח העיר, וניתן למדוד במישור המקביל אליו בדרומו או בצפונו, בשטח המקביל הן לאלפיים האמות של התחום במזרח, והן לאלפיים האמות של התחום בדרום או בצפון – ניתן להמשיך את מדידת התחום המזרחי בשטח זה, עד לנקודה המקבילה לסיום אורך העמק מול העיר במזרח, ולשוב ולהמשיך את המדידה מול העיר.
אולם, אם העמק נמשך לכל רוחב תחום העיר, כולל הזוויות, אין לצאת ולמדוד במישור המקביל מחוץ לריבוע התחום; מחשש שהרואים את המודדים עוסקים במדידה במרחק כה גדול מהעיר יסברו שאף מיקום זה כלול בתחום העיר.
[שו"ע שצט, ו, ומשנ"ב ט, כה, כו ו־כז; ביאורים ומוספים דרשו, 18-19]
כיצד מודדים עמק לצורך ה'תחום' – בקו אוירי או על פי אורך השיפוע?
בהמשך לאמוּר: באופן שלא ניתן למדוד את העמק במישור המקביל אליו – הדין כך: אם אורך השיפוע של העמק פחות מארבע אמות, ואורך ההר יותר מחמישים אמה, יש לדלג במדידה על מקומות השיפוע שבעמק ולכלול במדידה רק את המישור שבתחתית העמק, במידה וישנוֹ. ואם אורך ההר פחות מחמישים אמה, יש לכלול במדידה את הקו האוירי של העמק משפה אל שפה.
ואם אורך שיפוע העמק הוא ארבע אמות או יותר – הדין כך: אם גובה השיפוע מגיע לעשרה טפחים רק בתוך משך של שש אמות, או יותר, באורך השיפוע – יש לכלול במדידה את אורך השיפוע עצמו, כאילו היה קרקע ישרה. ואם גובה השיפוע מגיע לעשרה טפחים במשך חמש אמות או פחות, ואורך העמק כולו פחות מחמישים אמה – יש לכלול במדידה את אורך הקו האוירי של העמק משפה אל שפה, ללא אורך השיפוע; ואם אורכו חמישים אמה או יותר, יש למודדו במדידה המכונָה 'קידור' (ראה במקורות).
[שו"ע שצט, ה, ומשנ"ב יח, יט, כ, כב ו־כג; ביאורים ומוספים דרשו, 13-14]
האם יש הבדל בין מדידת 'תחום' דאורייתא למדידת תחום דרבנן?
בהמשך לאמוּר: עמק שאורך שיפועו ארבע אמות או יותר, ועומקו יותר מאלפיים אמה – מאחר ועומקו יותר ממידת ה'תחום' כולו, חובה בכל מקרה לכלול במדידתו את אורך השיפוע, כאילו היה קרקע ישרה; ואף באופן שניתן למודדו במישור המקביל בתוך רוחב התחום. ויש אומרים שאף אם עומקו פחות מאלפיים אמה, אך בצירוף אורך השיפוע משני צידי העמק מתקבל שטח שאורכו יותר מאלפיים אמה – יש לכלול במדידה את אורך השיפוע. ונחלקו הפוסקים בנוגע להר שגובהו יותר מאלפיים אמה, אם דינו כעמק.
וכמו כן, במדידת תחום של שנים עשר מיל, שיש הסוברים שאיסור מדאורייתא (ראה משנ"ב שצז, א) – יש אומרים שבכל מקרה חובה לכלול במדידת העמק או ההר את אורך השיפוע. יש אומרים שדין תחום דאורייתא כדין תחום דרבנן. ויש שמחלקים בין הר לעמק – שבהר חובה לכלול במדידה את אורך השיפוע, ואילו בעמק, דין תחום דאורייתא כדין תחום דרבנן.
[שו"ע שצט, ה, ומשנ"ב כא; ביאורים ומוספים דרשו, 15-17]