יום רביעי כ"ה באלול תשע"ח
האם מותר להתיז ריח דוחה יתושים על בגד בשבת?
אסור להניח או להתיז בשבת בושם וכיוצא בו על גבי בגד על מנת ליתן בו ריח. איסור זה הוא מדרבנן, וטעמו משום ש'מוליד' ריח בבגד, והמוליד דבר חדש דומה לעושה מלאכה. והתזת ריח דוחה יתושים על בגדי השינה או המצעים – יש שאוסר על אף שהריח בלתי נעים ואינו נחשב ל'תיקון' בבגד; אך באופן שהריח חלש וכמעט בלתי מורגש, ניתן להקל. נתינת בושם על גוף האדם – מותרת, כיון שהבושם אינו מוליד ריח בגוף עצמו, אלא מונח עליו בלבד; וכן משום שהריח אינו מתקיים לאורך זמן, בְּשֶׁל הזיעה; ויש שכתב שהיתר זה הוא דווקא במקומות המגולים שבגוף, שבהם הריח מתפוגג במהרה, ולא במקומות המכוסים.
[משנ"ב שכב, יח; ביאורים ומוספים דרשו, 19-20]
האם מותר למהול תרכיז 'מֵי פֶּה' במים בשבת?
כאמוּר, 'הולדת' ריח בגוף האדם, מותרת בשבת; ומותר לתת בושם על גוף האדם אף באופן שבוודאי יוולד ריח גם בבגד שלובש, כגון בהתזת 'ספריי', אך אם כוונתו שהבושם יגיע גם אל הבגד – אסור. ומותר לשטוף את הפה ב'מֵי פֶּה', כיון שכאמוּר, אין איסור הולדת ריח בגוף; אך המשתמש בתרכיז מי פה שמוהלים אותו במים, צריך למהול את טיפות מי הפה במים לפני שבת, כיון שאסור להוליד ריח במים. ובדיעבד – יש שמתיר למהול את הטיפות במים בשבת, כיון שאין כוונתו שמי הפה יתנו ריח במים, אלא לדללם בלבד. ואם יש במי הפה חומר חיטוי לחיך ולשיניים – יש שאוסר להשתמש בהם בשבת בכל אופן.
[ביאורים ומוספים דרשו שכב, 20]
האם יש איסור 'מחתך' בחיתוך עוגה לפי מידה מדויקת?
אחת מל"ט מלאכות שבת, היא מלאכת 'מחתך', שפירושהּ – חיתוך לפי מידה מסוימת, שהחותך מקפיד עליה; ואין איסור מחתך בחיתוך מאכל. והפרדת גביעי 'לֶבֶּן' וכיוצא בהם – יש אומרים שמותרת בשבת, למרות שהגביעים מופרדים בקו ישר במקום המיועד לכך, כיון שאין למפריד כל ענין במידה זו, אלא ששם הוא המקום הנוח ביותר להפרידם; אולם, יש אומרים שחיתוך בקו ישר ובמקום מסוים נחשב בכל מקרה למלאכת מחתך, ולכן הפרדת הגביעים אסורה דאורייתא, ויש אומרים שיש בכך גם איסור מלאכת 'מכה בפטיש'; ויש אומרים שהפרדת הגביעים אסורה מדרבנן. וכן פתיחת לשונית של פחית שתיה – נחלקו הפוסקים אם אסורה מדאורייתא משום איסור מחתך.
[משנ"ב שכב, יב ו־יח; ביאורים ומוספים דרשו, 23]