מהלכות קריאת התורה
* אין קוראים בתורה בציבור בפחות מעשרה אנשים גדולים זכרים. וכן לא ישמש כ'בעל קורא' אלא גדול בן י"ג שנים ומעלה; ובשעת הדחק, שאין בעל קורא והקריאה תתבטל, יש שהקלו שקטן יקרא.
* נהגו ישראל לומר בעת הוצאת ספר התורה, את תפילת 'בריך שמיה'. ונחלקו הפוסקים אם צריך לאומרהּ לאחר הוצאת ספר התורה מהארון, או לפני הוצאת הספר.
* אין להוסיף בקריאת התורה על מספר העליות הנדרש, כי אם בשבת וביום טוב, כאשר יש צורך בדבר. ומנהג בני אשכנז שביום טוב שחל בחול אין מוסיפים אלא עליית 'מפטיר', וכן בשמחת תורה.
* בזוהר הקדוש מובאת מימרא של רבי כרוספדאי, שהעולה השישי בשבת נקרא צדיק יותר מכל העולים, וניצל מנזקים, ומאריך ימים.
* לאחר קריאת התורה אומרים קדיש. בקריאה שבשחרית – אומרים את הקדיש מיד לאחר הקריאה; ונחלקו הפוסקים אם אמירת הקדיש שייכת ל'בעל קורא' או לאָבֵל ובעל יאהרצייט.
* אם טעה ה'בעל קורא' בקריאת פרשת השבוע בשבת, באחת משֶּׁבע העליות, ודילג מילה או יותר – צריך לחזור ולקרוא את הפסוק שבו הוחסרה המילה, יחד עם שני פסוקים נוספים.
עליית 'מפטיר'
* יש אומרים שאף בשבתות שקוראים בהן 'ארבע פרשיות' – שקלים, זכור, פרה והחודש – או שבת ראש חודש, וכן בימים טובים, ניתן להעלות קטן למפטיר; ויש חולקים.
* לכתחילה אין לקרוא לעליית מפטיר למי שכבר עלה באחת מהעליות הקודמות, כדי שלא יברך את ברכות התורה פעמיים, וכדי שיתרבו העולים לתורה, ויתקיים בכך "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ".
* בכל המועדים קוראים בעליית מפטיר את פסוקי קרבנות היום, מלבד בשבת, משום שאין קוראים בתורה פחות משלושה פסוקים בעלייה אחת, ופסוקי מוסף של שבת הם שניִם בלבד.
ההפטרה וברכותיה
* אסור לקרוא בציבור את ההפטרה בברכותיה ללא קריאת התורה לפניה; ואף יחיד ששמע את ההפטרה ללא קריאת התורה, מוטב שישמענה שנית לאחר שישמע קריאת התורה.
* לדעת רוב הפוסקים אין חובה לקרוא את ההפטרה מתוך ספר הכתוב על גבי קלף כדין ספר תורה ומגילות, וניתן לקוראה מתוך ספר מודפס; וכן מנהג רוב ישראל. אולם, יש מגדולי האחרונים שהנהיגו לקרוא מתוך ספר הכתוב על גבי קלף, וכן נוהגים כיום בקהילות רבות. וכתב המשנה ברורה שהנוהגים כן אשרי חלקם, כי יש פקפוקים הלכתיים בקריאה מתוך ספר מודפס.
* אין להתחיל את ברכות ההפטרה עד לסיום גלילת ספר התורה, כדי שגם הגולל יוכל להאזין כנדרש להפטרה ולברכתה. ויתכן שאסור אף לפתוח את ספר הנביא עד לסיום הגלילה.
בין שחרית למוסף
* מנהג בני אשכנז לומר בשבת בין קריאת התורה ל'אשרי' שלפני מוסף, ארבעה דברים: 'יקום פורקן', 'מי שברך' לעוסקים בצרכי ציבור, הזכרת נשמות ותפילת 'אב הרחמים'.
* ואין אומרים 'אב הרחמים' בשבת 'מברכים', ולא בתאריך או במאורע שאילו חָל בחוֹל לא היו אומרים בו תחנון, אבל בימי ספירת העומר אומרים בכל מקרה, למעֵט כשחל ראש חודש בשבת.