האם המלצר יכול להצטרף לזימון?

ז' חשון- קס"ט ב' - ג' ק"ע א'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מלצר שנותנים לאכול ממאכלי הסעודה, האם צריך לברך שוב כשעובר זמן?
האם המלצר יכול להצטרף לזימון?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א


סימן קס"ט סעיף ג'

– דין שמש הסעודה –

קיבל השמש יין מן המסובים ולאחר זמן קיבל שוב האם חוזר ומברך? | באיזה אופן א"צ השמש לברך שוב על מאכל שקיבל בסעודה? | האם יכול השמש להצטרף לשניים שאוכלים כדי לזמן?

שמש ששימש את המסובים בסעודה, וכיבדו אותו לשתות יין, צריך לברך, ואחרי שגמר לשתות, אם כיבדו אותו שוב בכוס יין, צריך לברך שוב, כיון שבשעה שבירך על הראשונה, לא ידע אם יכבדו אותו בכוס נוספת, המ"ב מוסיף, שבאופן שבברכה הראשונה כיון שאם יביאו לו כוס שנייה הוא מכוון להוציא גם אותה, זה מועיל, אבל בסתמא לא כיון ויברך שוב, וברכה אחרונה יברך רק פעם אחת.
למדנו בשיעור הקודם, שהשמש של הסעודה שהגיש מאכל עם ריח טוב, חייבים מעיקר הדין לתת לו מיד מהמאכל, כיון שאדם שמריח מאכל ומתאווה לו, אם לא יטעם ממנו, המאכל יזיק לו, ומבואר בסעיף זה, שאם יש תלמיד חכם באותה סעודה והגישו לפניו פת, השמש לא צריך לברך על הפת השניה שיגישו לו, כיון שיש שם ת"ח שמזהיר אותם שצריך לכבד את השמש מהפת, ולכן דעתו של השמש כבר מהפרוסה הראשונה, שיגישו לפניו עוד פרוסה.

שניים שהיו אוכלים יחד בסעודה ויש שמש שמשמש אותם, השמש יכול להצטרף איתם לסעודה גם בלי ליטול רשות, כי כאשר הם שניים, אין להם זימון, לכן יכול להצטרף כדי שיהיה זימון, ואולי הפשט הוא, כיון שאנחנו בטוחים שהם מסכימים שמישהו שלישי יצטרף איתם כדי שיהיה זימון, והמ"ב אומר, שאין לו רשות לאכול יותר מידי, אלא רק את המינימום הנדרש כדי לזמן.

סימן ק"ע סעיף א'

– דברי מוסר שינהג אדם בסעודה –

דיבור באמצע האכילה | דברי תורה באמצע האכילה | אדם שנתעטש בסעודה האם אומרים לו "אסותא"? | יצא להטיל מי רגליים באמצע סעודה מה דינו לענין נט"י | מה הדין כשנפנה לצרכיו?

אין משיחין בשעת הסעודה ואפילו בדברי תורה, המ"ב אומר, שזה הכל בשעת האכילה גופא, אבל בין תבשיל לתבשיל מותר לדבר שאז אין את התקנה שמא יקדים קנה לוושט, ואפילו מי שנתעטש בסעודה אסור לומר לו אסותא.

חובה לומר ד"ת על השולחן שאוכלים בו, כי מי שאכל ולא אמר ד"ת, הרי זה כזבחי מתים, ואפשר לומר "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר", שיש בו גם ד"ת, וגם מתפלל על מזונותיו.

אדם שיוצא באמצע סעודה להטיל מי רגלים, זה לא מחייב בנט"י נוספת, אא"כ הוא נגע במקום מטונף שאז יטול את אותו יד שבה הוא נגע, ומבואר, שצריך ליטול אותה בפני כולם, כדי שיראו ולא יחשדו שאוכל ללא נט"י, אבל אם נפנה לצרכיו, בכל מקרה צריך ליטול את ידיו, וזה הכל כשרוצה לאכול, אבל אם רוצה לשתות יכול ליטול אפילו בחוץ.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן