השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
למה אומרים פרק 'במה מדליקין' בערב שבת?
מדוע לא אומרים 'במה מדליקין' בער"ש חוה"מ? ומה הדין בער"ש 'חנוכה'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ר"ע סעיף א' – ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
נוהגים לומר פרק 'במה מדליקין' בערב שבת, במשנה ברורה מסביר שהטעם הוא, כיוון שבפרק זה יש דברים הנוהגים בליל שבת, כגון, במה מדליקים את הנרות, ובמה לא מדליקים את נרות השבת, עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר, והספרדים אומרים אותו קודם תפילת ערבית, והדבר נכון, כי אחרי תפילת ערבית שכבר נכנסה שבת אין שום עניין לאומרו, ובכ"ז מביא במשנה ברורה שגם אלו שאומרים פרק 'במה מדליקין' אחרי שנכנסה שבת, יש בזה טעם, כי בערב שבת אנשים היו טרודים במלאכתם, והיו מאחרים לבוא לבהכנ"ס, וכדי שלא יאחרו את תפילת ערבית, נהגו לומר פרק במה מדליקין, כדי לעכב יותר את תפילת ערבית, שגם אלו שמאחרים מלבוא, עדיין ימצאו אנשים שמתפללים תפילת ערבית, ויוכלו להתפלל איתם, ומהאי טעמא בשבת חוה"מ, לא אומרים במה מדליקין, כי אנשים פחות טרודים במלאכתם, ולא שייכת בזה התקנה.
יש כאלו שלא אומרים פרק 'במה מדליקין' ביו"ט שחל להיות בער"ש, והטעם, כיוון שאנשים לא עסוקים במלאכה, וממילא לא מאחרים, במשנה ברורה מביא טעם אחר, כיוון שלא שייך לומר 'עשרתם', שהרי אסור לעשר, וכן ביו"ט שחל להיות בשבת לא אומרים 'במה מדליקין', כיוון ש'לא פלוג', וכיוון שביו"ט שחל להיות בער"ש לא אומרים 'במה מדליקין' כי אסור לעשר, כך גם ביו"ט שחל להיות בשבת לא אומרים.
יש שאין אומרים אותו בשבת חנוכה, במשנה ברורה מסביר, כיוון שפרק זה עוסק בנרות שאסור להדליק איתם נרות שבת, אבל מותר להדליק איתם נרות חנוכה, ואומר המשנה ברורה, שלא נוהגים כך בחנוכה, ואומרים במה מדליקין.