שאלה: רבי דוד שוורץ נקלע באסרו חג של פסח לחיפה, ונכנס לצרכנייה וקנה כמה מוצרים. לאחר ששילם נזכר שלא בדק אם החמץ נמכר לגוי, התחיל לחפש על הקיר אם תלוי אישור מהרב שהחמץ נמכר. המוכר הבחין בחיפושיו, שאל אותו אם נאבד לו דבר מה. אמר לו רבי דוד שהוא מבקש לדעת אם החמץ נמכר כדין.
השיב לו המוכר שהחמץ לא נמכר כיון שהוא בעצמו גוי, והוא הבעלים של החנות, ממילא החמץ מהודר גם לאותם שלא מסתמכים על מכירת חמץ. שואל רבי דוד האם המוכר נאמן על עצמו שהוא גוי?
תשובה: הגר"י זילברשטיין שליט"א דן בשאלה כזו בספר הנפלא 'אחת שאלתי' ח"ג שיצא עתה לאור, והשיב שאפשר להקל מכמה סיבות: אחת, שיהודי – אפילו חילוני – לא יכריז על עצמו שהוא גוי; וגם שזה דבר העתיד להתגלות ואין לחוש שמשקר; וגם, שאם באמת הוא יהודי הרי יכול בקלות לעשות מכירת חמץ ולא יסכן פרנסתו. לפיכך ניתן לסמוך עליו ולקנות בלי חשש.