השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כיצד יהיה מותר לערב בשני ימים טובים לשני כיוונים? • מה הדין ביו"ט ושבת הסמוכים? • ומה צריך לעשות כדי שיהיה מותר להוציא ביו"ט אפילו שלא לצורך? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תט"ז סעיף ג' - סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
שני ימים טובים הסמוכים אחד לשני, או שבת ויו"ט הסמוכים אחד לשני, יכול אדם לערב שני עירובים, לשני כיוונים שונים, לשני הימים, ביום הראשון הוא יכול לערב לרוח מזרח, וביום השני הוא יכול לערב לרוח מערב, ואע"פ שביום אחד א"א לערב לחצי יום לרוח זו ולחצי יום לרוח האחרת, אלא צריך לערב עירוב אחד לכל היום, אבל שני ימים טובים או יו"ט ושבת הסמוכים אחד לשני, אינם מוגדרים כיום אחד, אלא הם מוגדרים כשני ימים וכשני קדושות, לכן אפשר לערב ביום הראשון לרוח זו, וביום השני לרוח האחרת.
אמנם אפשר לערב בשני ימים טובים לשני רוחות, אבל צריך שהדבר יהיה באופן שהוא יכול להגיע אל העירוב של היום השני בסוף היום הראשון, ואם העירוב של היום השני מונח במרחק אלפיים מהמקום של העירוב של היום הראשון, כך שבסוף היום הראשון הוא לא יכול להגיע אל העירוב שהונח בשביל היום השני, העירוב של היום השני לא חל, אבל אם הניח את העירוב במרחק אלף וחמש מאות מביתו לצד מזרח, כך שנותר לו עוד חמש מאות שהוא לא ניצל אותם בעירוב של היום הראשון, והניח עירוב שני רחוק מביתו לצד מערב, העירוב חל, ויכול להגיע בסוף היום הראשון לאותו מקום.
יום הכיפורים יש בו דיני הוצאה כמו בשבת, ולכן נוהגים בו גם עירובי חצרות, שעניינם הוא איסור הוצאה מרשות לרשות, אבל ביו"ט אין איסור הוצאה, אלא רק עירובי תחומין, ולכן גם עירובי חצרות לא נוהגים בו, ואומר המ"ב, שאעפ"כ, זה הכל כאשר יש לו צורך יו"ט אז מותר להוציא, אבל אסור להוציא סתם ללא כל צורך, ולכן כשעושה עירובי חצרות לשבת, יוסיף בנוסח העירוב גם את יו"ט, כדי שע"י עירובי החצרות שהוא עושה, יהיה מותר לו גם ביו"ט להוציא מרשות לרשות אפילו שלא לצורך כלל.