'במה מדליקין' נרות שבת?
* מצוה מן המובחר להדליק נרות שבת בשמן זית, ובפתילה של פשתן, צמר גפן וכדומה; מפני שהם דולקים כראוי ואורם זך וצלול. ויש אומרים שהנרות המוצקים שבימינו עדיפים אף משמן זית.
* מנהג בני אשכנז 'להבהב' את הפתילות לפני ההדלקה; ויש אומרים שבנרות שבזמננו אין תועלת בהבהוב ואין צורך בה.
* המנהג בכל מקום – ויש אומרים שהדבר חובה! – להדליק לשבת דווקא נרות, ולא לצאת ידי חובת ההדלקה בתאורת החשמל, אך ראוי להדליק גם את תאורת החשמל לכבוד שבת.
* חכמינו ז"ל גזרו שלא להדליק נרות שבת בפתילות מסוימות, משום שאינן דולקות כראוי, וקיים חשש שיעברו בשבת על איסור 'מבעיר' כדי לשפר את האור.
* נר פסול שעברו והדליקוהו יחד עם נר כשר, ושני הנרות מונחים בחדר אחד – נחלקו הפוסקים אם מותר לכתחילה להשתמש באור, מחמת שיש שם נר כשר; או שניתן להקל רק לצורך שבת.
* פתילה פסולה שכרכו אותה עם פתילה כשֵׁרה, ויצרו מהן פתילה אחת – אם הכוונה בכריכתן יחד היא שהפתילה תהיה עבה, אסור להדליקהּ לשבת אף אם הפתילה הכשֵׁרה מהווה רוב בתערובת.
* חכמינו ז"ל גזרו שלא להדליק נרות שבת בשמנים מסוימים, מחשש שיעברו על איסור 'מבעיר' כדי לשפר את האור. ואם עֵרבו מיעוט שמן פסול ברוב שמן כשר – ניתן להדליק בתערובת.
איסור 'ביטול כלי מֵהֶיכֵּנוֹ'
* חכמינו ז"ל תיקנו שלא להניח בשבת דבר מוקצה על גבי דבר המותר בטלטול, ואיסור זה מכונֶה: 'ביטול כלי מֵהֶיכֵּנוֹ', כלומר, ביטול כלי מסוג השימוש שהיה מוכן (- ראוי) לו קודם לכן.
* כלי המיועד להניח בו מוקצה אשר אין בו מוקצה, כגון פח אשפה ריק – יש אומרים שמותר להניח בו מוקצה; ויש אוסרים, אך אף לדעתם יתכן שניתן להניח פסולת בפח אשפה שיש בו פסולת שעדיין ראויה לשימוש, כגון צלחות וכוסות חד פעמיים.
* חפצי מוקצה אסורים בטלטול בלבד, אבל הנגיעה בהם מותרת. ויש אומרים שלצורך המוקצה עצמו אסור אף לנגוע בו, אך יש מתירים, וכן הלכה.
עשיית שינויים במתגים ובשעון שבת
* שעון שבת המחובר לזרם החשמל ומכוּון להפסיק את זרם החשמל – לדעת פוסקים רבים אסור לערוך בו כל שינוי בשבת, בין על מנת להקדים את שעת הפסקת הזרם, ובין על מנת לאחרהּ.
* הוצאת תֶּקע מן השֶׁקע בשבת, או העברת מתג החשמל למצב כבוי, בשעה שזרם החשמל אינו פועל – נחלקו הפוסקים אם יש בהן איסור 'סותר'.
הלכות שונות
* כתוב בתורה במצוַת השבת: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ", ודרשו חכמינו ז"ל שאדם מצוּוה שכל בעלי החיים שבבעלותו ישבתו בשבת ממלאכה.
* אדם יכול להפקיר את נכסיו באמירה, וכל הקודם – יכול לזכות בהם. ונחלקו הפוסקים: יש אומרים שצריך להפקיר בפני אדם אחד לכל הפחות; וכן פסק השולחן ערוך.
* לדעת רוב הפוסקים, ניתן להקנות חֵפץ לגוי במעשי קנין שפעולתם בחפץ עצמו, דהיינו: משיכה, מסירה, או הגבהה; בהתאם לסוג החפץ ומיקומו. ויש אומרים שניתן להקנות בכסף.