השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רכ"ו סעיף א'
- הרואה פרחי האילן מה מברך -
נוסח ברכת האילנות | מה הדין כאשר ראה אילנות ולא בחודש ניסן? | האם מברך כשרואה אילני סרק? | איחר מלברך, האם יכול עדיין לברך?
היוצא בימי ניסן ורואה אילנות שמוציאים פרח, אומר בא"ה אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם, והמ"ב אומר, שאמנם לשון השו"ע היא "היוצא בימי ניסן" אבל זה לאו דווקא בימי ניסן, אלא ה"ה בחודש אחר.
צריך לראות פרח שבסופו של דבר יגדל ממנו פרי, אבל פרח של אילני סרק אין מברכים עליו.
מברך רק פעם אחת בשנה, ואם איחר לברך עד שגדלו הפירות, לא יברך, ואומר המ"ב, שהאחרונים חולקים וסוברים שאפ"ה יכול לברך, אא"כ גדל ונגמר בישולו לגמרי, שאפילו שהחיינו א"א לברך עליו, שאז לא יברך עליו ברכת האילנות.
סימן רכ"ז סעיף א'
- ברכת הזיקים -
מה מברך על רעידת אדמה או סופת "הוריקן"? | מה מברכים על רעמים? | מה הדין כאשר ראה ושמע ברק ורעם כאחד? | אם בירך על רעם וברק שכחו וגבורתו, האם יצא יד"ח? | בירך עושה מעשה בראשית על רעם ואח"כ ראה ברק, האם מברך שוב? | ביאור ברכת "שכחו וגבורתו מלא עולם" | באיזה אופן יכול לברך כמה פעמים ביום על רעם וברק?
על הזיקים כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט, מברך עושה מעשה בראשית, ויכול לברך גם שכחו וגבורתו מלא עולם, וכן מברך על רעידת אדמה, ועל ברקים שמגיעים מחמת רעם, מברך עושה מעשה בראשית, או שכחו וגבורתו מלא עולם, אבל על ברקים מחמת החום מצדד הח"א שאין זה ברקים הנזכר בגמ' ואין מברכים עליהם.
וכן על רוחות שנשבו בזעף, מברך עושה מעשה בראשית וכן שכחו וגבורתו מלא עולם, ואומר המ"ב, שעל רוחות שלא בזעף מברך עושה מעשה בראשית, ומכיוון שאנחנו לא יודעים להבדיל בין הרוחות, יברך עושה מעשה בראשית על כל רוח גדולה ולא יברך שכחו וגבורתו מלא עולם.
אומר המ"ב, שהעולם נוהגים לברך על ברקים עושה מעשה בראשית, ועל רעמים שכחו וגבורתו מלא עולם, וכך מסתבר לברך על רעם, כי כך רואים את גבורתו של הקב"ה יותר ממה שרואים בברק, ואם ראה ושמע ברק ורעם כאחד, מברך רק עושה מעשה בראשית על שניהם כיוון שכחו וגבורתו שייך יותר על רעם מאשר על ברק, ואם בירך שכחו וגבורתו מלא עולם על שניהם, בדיעבד יצא שהרי אם ירצה יאמר שניהם כמ"ש השו"ע.
אם לא היו תכופים זה אחר זה, מברך תחילה על הברק ואח"כ על הרעם, וכן אם לא ראה ברק ושמע רק רעם מברך שכחו וגבורתו מלא עולם, וכן אם בירך עושה מעשה בראשית על רעם ואח"כ ראה ברק, מברך עליו ג"כ עושה מעשה בראשית, ואם בשעה שבירך על ברק כיוון לפטור את הרעם שיבוא אחרי זה, יצא בדיעבד, אבל לכתחילה אין ראוי לעשות כן אלא יברך על שניהם כסדר.
פירוש ברכת "שכחו וגבורתו מלא עולם", מבאר המ"ב, ברוך הנותן כח לטבע להראות כח יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו.
סעיף ב'
כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת, ומבאר המ"ב, שנתפזרו הכוונה היא לגמרי, וכל עוד שלא נתפזרו לגמרי, הברכה שבירך על ברק או רעם, פוטרת, ואם הגיע יום חדש צריך ברכה נוספת אע"פ שלא נתפזרו.