השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
חצר אחת של יהודים הנמצאת בעיר שיש בה כמה חצרות של גויים, האם מותר להוציא כלים אל המבוי? • וכמה זמן אדם מוגדר כאורח בחצר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שצ"א סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
חצר אחת של יהודים, שנמצאת בעיר שיש בה כמה וכמה חצרות של גויים, אומר המ"ב, שאותם בני חצר יהודים מותרים להוציא כלים מחצרותיהם אל המבוי, גם ללא שיתופי מבואות, וללא שכירות מהגוי, וטעם הדבר הוא, כיון שרק כאשר יש במבוי לפחות שתי חצרות של יהודים, אז הם צריכים שיתופי מבואות ושכירות מהגוי אם באותו מבוי גרים גם גויים, אבל כאשר מדובר בחצר אחת של יהודים שנמצאת בין כמה חצרות של גויים, בני החצר מותרים להוציא מהחצר אל המבוי גם ללא שיתופי מבואות, וללא שכירות מהגוי, ונתחדש כאן, שאע"פ שבאותה חצר גרים כמה יהודים, בכ"ז הם מוגדרים כאחד שגר בין גויים, שלא צריך שיתופי מבואות או שכירות מהגוי.
אותה עיר המוקפת חומה, אם עברו שם יהודים אחרים והתאכסנו בחצר אחרת, ולכאורה יש שם שתי חצרות של יהודים, וא"כ יהיה אסור להם להוציא מחצרותיהם אל המבוי ללא שיתופי מבואות או שכירות מהגוי, קמ"ל, שכיוון שהם אורחים, הם אינם אוסרים, והם מתבטלים לגבי הבעלי בתים הקבועים, ונחשבים כמי שאינם, ומותרים לטלטל בכל העיר, גם הקבועים, וגם האורחים, ושלא כדברי המג"א שמביא המ"ב שאומר, שאמנם האורחים אינם אוסרים על הקבועים, אבל הקבועים אוסרים על האורחים.
המ"ב אומר, שהדין הזה שייך לא רק לגבי שיתופי מבואות, אלא גם לגבי עירובי חצרות, ולכן, חצר שגר בה יהודי אחד עם גוי, מותר לאותו יהודי להוציא כלים מביתו אל החצר, גם ללא עירובי חצרות או שכירות מהגוי, ואם הגיע אורח לחצר, הוא מתבטל לגבי הבית הקבוע, ומותר לבעל הבית הקבוע להוציא כלים מביתו אל החצר, גם ללא עירובי חצרות או שיתופי מבואות, אא"כ מדובר באורח שבא לעיתים קרובות, וכגון אלו שמגיעים לירידים, אבל יש שחולקים גם על זה ואומרים, שכל עוד ולא התאכסן בעיר ל' יום, הוא מוגדר כאורח, ואינו אוסר, ואם הוא גר בחצר אחרת, מותרים להוציא כלים מהחצר למבוי ללא שיתופי מבואות וללא שכירות מהגוי, וגם אם הוא גר באותו חצר, החצר אינה צריכה שיתופי מבואות ולא שכירות מהגוי, כי הוא נחשב כאורח, ומתבטל כלפי בעה"ב.