השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הדין כאשר מתארחים אורחים רבים בחצר אחת וכל אחד בבית בפני עצמו ? • האם גוי שלא נמצא בביתו בשבת אוסר על שאר בני החצר לטלטל? • ומה הדין כאשר אורחים התארחו רק לשבת אחת בשכונה המוקפת במחיצות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן ש"ע סעיף ח' ברמ"א – סימן שע"א סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם המתארח בחצר, אפילו שיש לו בית בפני עצמו שהוא לן ואוכל שם, אינו אוסר על בני החצר ואפילו אם הוא לא עירב איתם, ואורח נחשב עד ל' יום, ומל' יום ומעלה, נחשב כאחד מבני החצר, וצריך לערב עם שאר בני החצר, ואם לא עירב איתם, הרשות שלו אוסרת על שאר בני החצר.
מבואר ברמ"א, שאפילו אם יש אורחים רבים בחצר, עד ל' יום הם מוגדרים כאורחים, ואינם אוסרים על שאר בני החצר אפילו אם הם לא השתתפו בעירובי חצירות עם שאר בני החצר, וזה הכל כאשר מדובר באופן שגם בעה"ב נמצא בחצר שאז האורחים טפלים אליו מכיוון שהוא קבוע, אבל אם כל החצר מלאה באורחים, כיוון שכולם שווים, הם אוסרים אחד על השני, ואם לא עשו עירובי חצירות ביניהם, אסור להם להוציא חפצים מבית לבית או מבית לחצר.
המ"ב מוסיף, שהוא הדין בעיר המוקפת מחיצות, וכמו המקומות שלנו שמקיפים את העיר או השכונה כולה בצורת הפתח, שאז הכל נחשב כחצר אחת גדולה, וממילא אפילו שיש חצר אחת שהיא מליאה באורחים, הם מתבטלים לחצר הסמוכה ששם יש קבועים, וכל זה אפילו התארחו רק לשבת אחת בלבד.
אחד מבני החצר שיש לו בית בחצר, אבל הוא לא נמצא בשבת, מבואר, שדירה בלי בעלים אינה אוסרת, וכיוון שבעל הדירה לא גר בה, הדירה לא אוסרת על שאר בני החצר, ומביא המ"ב נידון, האם צריך שהוא ילך דווקא מער"ש, או אפילו אם הוא הולך בשבת עצמה הוא לא אוסר מכאן ואילך.
גוי שנמצא בחצר, צריך לשכור ממנו את רשותו, כיוון שהוא אוסר על כולם, ואפילו אם היהודים עשו ביניהם עירובי חצירות, הגוי אוסר עליהם את העירוב שלהם, ואם הגוי הלך לעיר אחרת, אוסר עליהם עד שישכרו ממנו את מקומו, ודווקא באופן שהגוי יכול לבוא בשבת, אבל אם הגוי לא יכול לבוא בשבת, אינו אוסר, וי"א, שגם גוי לא אוסר כלל עליהם, ואין חילוק בין גוי לישראל, ומכריע המ"ב, שגוי שהלך למקום אחר, אינו אוסר, אבל רק באופן שהלך לעיר אחרת.