היום נעסוק בנושא: לימוד תורה בזמן קריאת שמע ותפילה
יום ראשון י' באדר ב' תשע"ו
האם אברך שתורתו אומנתו פטור מתפילה?
מי שתורתו אומנותו ואינו עוסק כלל במלאכתו, ואינו מבטל מלימודו אפילו רגע - צריך לבטל מלימודו כדי לקרוא קריאת שמע בזמנה עם ברכותיה, שהיא מצוה מדאורייתא, אך פטור מתפילה, שהיא מדרבנן. ואף לדעת הרמב"ם שמצות התפילה גם היא מדאורייתא, אין לה זמן קבוע מדאורייתא, ודי בפעם אחת במשך היום והלילה. והגם שצריך להפסיק את לימודו אף לקיום מצוה מדרבנן, הקלו לאדם כזה במצות התפילה, מפני שתורתו קדושה במיוחד וחשובה יותר מהתפילה. אכן, כבר בזמן האמוראים היו שאמרו על עצמם שאין תורתם אומנותם במידה הפוטרת מתפילה, וכן כתבו הפוסקים שאין בזמננו מי שתורתו אומנותו במידה כזו. [סעיף ב וס"ק ו-ז; ביאורים ומוספים דרשו, 24-25]
קמת ללמוד מוקדם בבוקר, עד איזה שעה מותר לך ללמוד?
הלומד תורה ביחידות אינו צריך להפסיק לקריאת שמע ולתפילה כל עוד נותר זמן לכך; ואף אם התחיל ללמוד באיסור, כגון המתפלל ביחידות בביתו והחל ללמוד לאחר שהגיע זמן קריאת שמע ותפילה. ויש אומרים שצריך להפסיק. ולהלכה - רשאי להתחיל ללמוד בביתו לפני זמן קריאת שמע, או בבית הכנסת (שמתקיים בו מנין לתפילה) אף לאחר שהגיע הזמן, ואינו צריך להפסיק כל עוד נותר זמן לקריאת שמע ולתפילה. ואף כשהתחיל ללמוד בביתו לאחר שהגיע הזמן - אם יש לחשוש שבגין ההפסקה יתבטל לגמרי מלימודו ולא ילמד לאחר מכן, יתכן שאינו צריך להחמיר, אך יתכן כי עדיף שיפסיק ויקרא קריאת שמע, ואף אם טרם הניח תפילין. [ס"ק ח ו־י וביה"ל ס"ב ד"ה מי]
באמצע למסור שיעור והגיע זמן קריאת שמע, לא בטוח שמותר לך להפסיק לקריאת שמע
המלמד תורה לרבים, אינו צריך להפסיק לקריאת שמע ולתפילה כל עוד נותר זמן לכך. ואף אם לא נותר זמן לכך - אם בגין ההפסקה יתבטלו הרבים מהלימוד ולא יוכלו להתאסף שנית, אינו צריך להפסיק אלא לקריאת פסוק ראשון של קריאת שמע, ויחפש הלכה שנזכרת בה יציאת מצרים ויזכירנה בלימודו, ולאחר הלימוד טוב שיגמור את כל קריאת שמע, אף אם עבר זמנה, כדי לקבל עליו עול מלכות שמים בשלֵמות. ויתכן שהיתר זה אינו אלא באופן שהתחיל ללמד לפני שהגיע זמן קריאת שמע. ויש חולקים על היתר זה לגמרי, ויש שהוסיף וכתב כי המבטל את התפילה מפני הלימוד, כאילו לא למד. [סעיף ב, ס"ק ח-י, וביה"ל ד"ה ואם; ביאורים ומוספים דרשו, 28]