יום שלישי ל' בשבט תשע"ט
האיסור המיוחד בטלטול מספינה לספינה בשבת
שתי ספינות העומדות בסמוך זו לזו, והן רשות היחיד, דהיינו, שגובהן עשרה טפחים לפחות, ויש בשטחן ארבעה על ארבעה טפחים – אסרו חכמינו ז"ל לזרוק חפצים מזו לזו בשבת, אלא אם כן הן צמודות באופן שהן ביניהן מרווח של ארבעה טפחים, וקשורות היטב זו לזו; או שהן גבוהות עשרה טפחים. ונחלקו הפוסקים במהות האיסור ובטעמו, ודעותיהם תובאנה להלן.
ואם הספינות היו קשורות זו לזו, והקשר ניתק – יש מהראשונים שסוברים שאם ניתק בשבת, מותר להמשיך ולטלטל מספינה לספינה עד לסוף השבת; מטעם "שכיון שהותרה – הותרה"; [ויש המוסיפים, כי אף לדעה זו אין ההיתר אלא כשאין איסור נוסף בדבר, כגון טלטול דרך היָם, שהוא 'כרמלית']; ורק אם ניתק בימות החול אסור לטלטל מזו לזו. אך לדעת ראשונים רבים, אף אם הקשר ניתק בשבת, אסור להמשיך ולטלטל מספינה לספינה. וכן הלכה.
[שו"ע שנה, א, משנ"ב יז-יח, וביה"ל ד"ה אלא; וראה משנ"ב יט, ושעה"צ יז; ביאורים ומוספים דרשו, 19, וראה שם, 20]
האם מותר להעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד דרך 'כרמלית'?
בהמשך לאמוּר: יש מפרשים, שטעם האיסור הוא מחשש שהספינות תתרחקנה זו מזו, ויהיה ביניהן מרווח של ארבעה טפחים או יותר, והיָם הוא 'כרמלית', ונמצא שהזורק מספינה לספינה 'מוציא' מרשות היחיד לרשות היחיד דרך כרמלית, והדבר אסור מדרבנן.
ויש מפרשים שטעם האיסור הוא, שכיון שהספינות אינן קבועות לחלוטין במקומן, קיים חשש שבעת הזריקה יפול החפץ אל המים, וירימוהו ויכניסוהו לספינה, והרי זו 'הוצאה' מכרמלית לרשות היחיד.
ולדעות אלה – ההיתר כשהספינות קשורות, הוא משום באופן זה אין לחשוש להתרחקותן זו מזו. וטעם ההיתר כשהן גבוהות עשרה טפחים, הוא משום שהטלטול נעשה מעל לגובה של עשרה טפחים, שאינו כרמלית אלא 'מקום פְּטור'; ולדעת החוששים לנפילה – למרות שגם באופן זה יש לחשוש לנפילה, לא החמירו עד כדי כך בטלטול במקום פטור.
[משנ"ב שנה, יז-יט, ושעה"צ טז; ביאורים ומוספים דרשו, 17, וראה עוד שם. וראה ביה"ל שנג, א, ד"ה בכל, וא"ר שנה, יא].
האם לכל רשויות היחיד הסמוכות זו לזו ניתן לעשות 'עירוב חצרות'?
בהמשך לאמוּר: יש מפרשים שהאיסור הוא רק בספינות השייכות לשני אנשים, וזהו האיסור הכללי של טלטול מרשות היחיד בבעלות אחת לרשות היחיד בבעלות אחרת ללא 'עירוב חצרות'; אלא שנוסף בו פרט המיוחד לספינות – שכאשר הספינות אינן קשורות זו לזו לא ניתן לעשות עירוב ביניהן, כיון שהן עשויות להתרחק זו מזו.
ולדעה זו, ההיתר כשהן קשורות, מובן מאליו – שהרי באופן זה ניתן לעשות עירוב ביניהן. אולם, בנוגע להיתר כשהן בגובה עשרה טפחים – נחלקו הפוסקים: יש אומרים שבגובה כזה ניתן לעשות עירוב חצרות לספינות למרות שאינן קשורות; ויש שתמהו על כך, ולדעתם, אין העירוב מועיל אף בגובה עשרה טפחים, אלא שנחלקו אם באופן זה מותר לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד ללא עירוב חצרות, מחמת שהטלטול נעשה דרך 'מקום פְּטור', או שאף באופן זה אסור לטלטל ללא עירוב חצרות.
[משנ"ב שנה, יז ו־כ, שעה"צ טו (בהרחבה ע"פ המקור), וביה"ל ד"ה וצריכים; ביאורים ומוספים דרשו, 18 ו־24]