הסיפור הנשכח, על המלך המרוקאי שהיה חסיד אומות העולם מוחמד החמישי, סבו של המלך הנוכחי, מוחמד השישי, נאבק אל מול הנאצים כדי שיהודי ארצו לא ישלחו לגירוש – בקריאה נרגשת הזכיר האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו את פעלו של המלך, ואת הדרישה להכריז עליו כעל חסיד אומות העולם
התקדמות היחסים בין ישראל למרוקו, העלתה אבק מעל סיפור היסטורי מרגש *על חלקם בהצלת יהודים בימי מלחמת העולם השניה. המדובר במלך מוחמד החמישי, מלך מרוקו, שעמד נחוש אל מול דרישת חייליו של הגרל וישי בצרפת, שלוחם של הרוצחים הנאציים, להסגיר את יהודי מרוקו, ולשלוח אותם לגירוש.
למרות דרישות הנאצים הרי שראשי העדה ידעו שלמעשה המלך אוהב אותם, ובפגישות חשאיות הביע המלך בפניהם את אהדתו ואף אמר להם שבעיניו הם אזרחים מרוקאים לא פחות מהמוסלמים וכי יעשה ככל שיוכל למניעת ההתנכלויות להם ולנכסיהם.
המלך הצליח הצליח לעכב את החלת חוקי נירנברג וחוקים אנטי יהודיים לנישול ממעמד ורכוש ולריכוז בגטאות. כאשר המלך אף איים לענוד בעצמו את הטלאי הצהוב במידה והיהודים יחוייבו ללובשו.
ביום כ' חשון תש"ד, "חג הכס" המרוקאי, זכו נציגי היהודים המלך בקבלת פנים חמה: הרי אתם נתיני וכמוהם הריני מגן עליכם ואוהבכם… המוסלמים תמיד היו אחיכם וידידיכם. שאלו את זקניכם ותלמדו לדעת שקודמי המפואר מולאי 'חסן' היה ידיד אמת ליהודים וכי לא אחת גילה דאגה נאמנה לשלומכם. אבותיכם הכירוהו בצביונו זה ואהבו אותו נאמנה ויכול אני להבטיחכם שאני יש בדעתי לנהוג בכם ובאחיכם לדת אותה מידה של התחשבות ולהעניק לכם אותה מידה של דאגה לשלומכם". אמר המלך
יהודים רבים קיבלו תפקידי מפתח במשרדים ממשלתיים ואף מונו לשרים.
לימים כאשר הופיע בפני המלך אחד המנהיגים מהקונגרס הציוני שרצה להעלות את היהודים אמר לו המלך: היהודים חיים על אדמת המג'רב הברוכה זה אלפי שנים גם לפני בא האסלאם, הם חיו בינינו בכבוד ובהערכה. ועל פועלם למען מרוקו הם יישארו קרובים ללבי תמיד. היהודים של מרוקו ימשיכו להיות נתינים שלנו ואנו חייבים להגן עליהם, אפילו בהיותם רחוקים מאיתנו. אנחנו נלווה אותם בדרכם החדשה עם הרבה כבוד.
מי שהעלה את הנושא וביקש לעורר את ההכרה הציבורית הוא רבי יאשיהו פינטו, ראב"ד מרוקו, שנשא דברים חמים בעקבות התחממות היחסים עם הממלכה.
בדבריו אמר הרב: "יש כאן 2500 שנה של תרבות יהודית, של תורה ומצוות, רק לזכור את שמות גדולי עולם שהיו פה, רק נזכר רמב"ם, באור החיים הקדוש, ברבי חיים פינטו ברבי יעקב אבו חצירא, רבי דוד בן ברוך רבי עמרן בן דיוואן, וכל הקדושים והצדיקים, שהם השרישו פה את השורשים הגבוהים והקדושים במקום הזה, יש אור גדול וסיעתא דשמיא גדולה.
"מעל הכל יש כאן את המלך, שהקב"ה ירומם יחזק ויברך, את מלכותו, מלכות של חסד ורחמים, מלכות של מידות טובות והנהגות טובות, מלך שכולו יושר לב ואצילות נפש, הוא וכל משפחתו היקרה וכל הסובבים אותו שכל אחד מיוחד מהשני. וברוך ה', אנחנו נמצאים פה ורואים בחוש שהיהודים פה יש להם את כל מה שיהודי צריך, בצורה הטובה ביותר תפילות, יראת שמיים, כל ענין של יהדות ראינו בזמן של המגיפה איך שבית המלוכה והשלטון נתנו כל דבר של יהדות ברוחב לב, בהתנהגות מיוחדת שאין כדוגמתה"
בהתרגשות רבה תיאר המלך את ההתמסרות של המלך המרוקאי בימי מלחמת העולם השניה להצלת היהודים "ספרנו כבר מה שהיה פה בשואה, כאשר היטלר שלח את גנרל וישי מצרפת, שדרש מהמלך את כל היהודים , ואולם המלך אמר חד משמעית, "אין כאן יהודים וערבים יש מרוקאים, ולם אותו דבר, אם אתה רוצה יהודי תיקח אותי ראשון, ואם אתה רוצה שהיהודים יעטו טלאי צהוב, תשים עלי ראשון טלאי צהוב"
"אנחנו חושבים שעשו פשע היסטורי שלא דיברו על זה, אנחנו בעזרת ה' נפעל אצל ידידינו שנמצאים במוזיאון השואה בוושינגטון ובמוזיאון השואה בניו-יורק, שינציחו בזמן מיוחד ובהנצחה מיוחדת את זכרו של המלך, אוהב היהודים, שעמד והציל את היהודים במדינתו מהשואה. המלך שהוא חסיד אומות העולם, אין חסיד אומות העולם גדול יותר, ממי שהציל קהילה שלימה,
ההיסטוריה מוכיחה איך בכל המדינות, השלטונות שיתפו פעולה והכחידו את כל הקהילות, הרגו מליוני יהודים, ואילו במרוקו היה "המחנה הנשאר לפליטה", כולם ניצלו, וכך נשארה פה עד היום ארץ של חסד ורחמים, שנותנת ליהודים את כל הטוב, והכל בחסות של המלך ירום הודו ובני משפחתו שהקב"ה יאריך ימיהם בטוב"