המאמר הנפלא מתייחס לתכנית 'בזכות התורה' של 'דרשו' ומרחיב על המעלה העצומה של לימוד ענייני ברכות הנהנין | "תודה דרשו, תודה" – מסיים הרב היילפרין את דבריו
הופתענו לראות בגיליון 'אספקלריא' האחרון, מאמר מאלף ומרתק מאת הגאון רבי חיים נתן היילפרין, מח"ס 'לקוטי שערי תשובה', תחת הכותרת: "'דרשו' מכינים את כלל ישראל להיות בעלי רוח הקודש!". לא פחות ולא יותר!
כאשר עיינו בגוף המאמר על מנת להבין במה דברים אמורים, ובמה זכה 'דרשו' לשבח גדול שכזה, מצאנו כי הרב היילפרין מתייחס במאמרו ליוזמה החדשה של 'דרשו' – 'בזכות התורה', ומרחיב על גודל העניין של לימוד נושא הברכות. מפאת קוצר היריעה נביא אך קטעים בודדים (בקיצור מעט ובשינויים קלים) מתוך מאמרו הנפלא.
דורינו המיוחד זכה לארגון נפלא ונורא שמעודד את לימוד תורה הקדושה למעלה מן המשוער! ללמוד ולחזור ולהיבחן – והשנה זכו בבחינת מגלגלין זכות ע"י זכאי שעשרות אלפי בחורים ואברכים ישתתפו במסגרת ללמוד פרק ששי ממסכת ברכות, "כיצד מברכין", במשך חודש אב ולהיבחן עליו, בבחינות, ומתן שכרה בצדה. תורה מגנא ומצלא, והיא המקור לכל הברכות וישועות.
והנה בחרו פרק שבכוחו להשפיע על רבבות מישראל לדעת "כיצד מברכין" בפועל, הן מצד ההלכה – לידע בבירור איזו ברכה לברך על כל מין וסוג אוכל, והן להתגבר נגד היצר ולזכות לברך בכוונה הראויה.
כי ידוע מרבי ישראל סלנטר זצוק"ל, שהרוצה לתקן איזה ענין או מדה רעה, יבחר להתעסק בלימוד ההלכות של אותו ענין, ובזה יזכה על דאלהתגבר נגד יצרו בכח התורה שהיא התבלין להיצר הרע. וכדבריו מפורש בדברי חז"ל (מדרש רבה פ' נשא י"ד ד' – ומובא בחפץ חיים בסוף ההקדמה): "אִם יָגַעְתָּ הַרְבֵּה בְּדִבְרֵיהֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵסִיר יֵצֶר הָרָע מִמְּךָ". ולכן בכח לימוד פרק זה, הרי אור התורה יאיר על כלל ישראל לברך כראוי. והזמן גרמא ללקט יחד ולברר כמה וכמה תועליות שיש באמירת ברכות בכוונה הראויה.
הנני מכיר באופן אישי מלמד במכינה לישיבה, שפעמים בוחר לתת לתלמידיו פרס מיוחד – והוא, שיגלה להם בתור "פרס", מהו הדבר העיקרי שבו תלויה השגת האדם לרוח הקודש! לא פחות ולא יותר – רוח הקודש!
כמובן, יהודים מתברכים בסקרנות (שהיא מדה טובה, להיות סקרן לדעת כל התורה כולה וכל חידוש שנתחדש בה…), ולכן התלמידים רוצים שרבם יגלה להם את דברי האריז"ל, מתחזקים בלימוד התורה וכפי הכללים כדי לזכות בפרס.
התלמידים הזוכים מקבלים במעטפה את הדברים הבאים, דברים שהזמן גרמא ללומדם ולהבינם עד כפי שידינו מגעת, שנדע "כיצד מברכין".
הקדמתי מילים אלו בבחינת "הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו…".
וזה לשון קדשו של מורינו רבי חיים וויטאל (בשער רוח הקודש דף ח' ע"ב) בשם רבו האריז"ל: "גם אמר לי מורי ז"ל (-האריז"ל), כי עיקר השגת האדם אל רוח הקדש תלויה ע"י כונת האדם וזהירות בכל ברכת הנהנין (!), לפי שעל ידם מתבטל כח אותם הקליפות הנאחזות במאכלים החומריים ומתדבקים בהם באדם האוכל אותם, וע"י הברכות שעליהם הנאמרות בכונה, הוא מסיר מהם הקליפות ההם, ומזכך החומר שלו, ונעשה זך, ומוכן לקבל קדושה. והזהירני מאד בזה". עכ"ל. דברים נוראים.
להבנת הדברים נקדים מש"כ הכף החיים (או"ח ר"ד, ס"ק ל"ח מביא דברי האריז"ל בפרשת השבוע (מספרו "ספר הליקוטים" דף ק"ז ע"ד) בביאור הפסוק "לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם": "…כי כאשר האדם מתיישב ופת בסלו, ומסתכל עליו בעיני התורה, יראה ויכיר לפניו שיש כאן מיזוג של רוחני וגשמי. 'מוצא פי ה" – דהיינו האמירה שעל ידה נברא האוכל; וסביב לה החומר הגשמי שרואים בעיני בשר". וכן מביא השל"ה הק' (שער האותיות אות הקו"ף, קדושה, ס"ק מ"ג) מהאריז"ל (לקוטי תורה פ' עקב), כי יש לכל אוכל גוף ונפש: הגוף הוא חלק האוכל שרואים, וקדושת ההשפעה המבואר, היא נפש האוכל. וכאשר האדם אוכל דבר שמחובר בו יחד גוף ונפש, ניזון ממנו גופו ונפשו, והנפש ניזונת מהחלק הרוחני.
זו כוונת דברי האריז"ל: "וע"י הברכות שעליהם הנאמרות בכונה, הוא מסיר מהם הקליפות ההם" וכו' – שכאשר גופו נהנה ממאכל שהוסרה ממנו הקליפה, דהיינו החלק החומרי, שבו נאחזות הקליפות, הרי דומה הוא למי שהצליח להסיר את הקליפה מהתפוז לפני שאוכל אותו (וכמובן, הנמשל הרבה יותר מהמשל, ואינו דומה כלל וכלל עצם המאכל שנאמר עליו ברכה בכוונה או רק כמצוות אנשים מלומדה) וממילא – "ומזכך החומר שלו ונעשה זך ומוכן לקבל קדושה", דהיינו על ידי הפנימיות שבמאכל, והחלק הרוחני שלו. וכל זה ע"י שידע האדם "כיצד מברכין!".
ומסיים רבי חיים ויטאל בשלש מילים – "והזהירני מאד בזה". דהיינו, שאודות האי ענינא, לברך ברכת הנהנין בכוונה, היה האריז"ל מזהיר את רבי חיים וויטאל מאד. כמובן, אי אפשר להזהיר מאד על כל ענין וענין, וכאשר מוצאים אנו בדבר זה – לברך ברכת הנהנין בכוונה – ש"הזהירני מאד בזה", מובן שהוא דבר חשוב ביותר.
רבינו בחיי (פ' ואתחנן – אחרי עשרת הדברות) שמביא מדרש תהלים (י"ד) כותב שלעתיד לבוא יתקיים "מי יתן כל עם ה' נביאים", וכמש"כ (יואל ג', א') אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר. לאור הדברים האמורים – אשרינו שאנו רואים מול עינינו קיום הבטחת רשב"י שלא תשתכח תורה מישראל, וארגון "דרשו" מזכים את ישראל בלימוד פרק ששי ממסכת ברכות – "כיצד מברכין", אשר כמבואר זהו מעיקרי התנאים לזכות לרוח הקודש, ומכינים את כלל ישראל להיות ראויים למדריגות אלו!
הרב היילפרין מוסיף עוד ומרחיב במעלת אמירת הברכות בכוונה, והסגולות הטמונות בכך, לרוחניות וגשמיות, אך מפאת קוצר היריעה ניאלץ להסתפק במה שהובא, ולדלג לשורות הסיום של המאמר:
"ונסיים מעין הפתיחה, כי מכיון שבזכות מערכת 'דרשו' יש עשרות אלפי יהודים העוסקים ולומדים 'כיצד מברכין', וכולנו מאוחדים ממש בשורש נשמתינו, הרי כל כלל ישראל נהנים מיגיעת ועסק התורה"ק, וכולנו נזכה בקל להתעורר בכוונת הברכות כראוי, אשר כמבואר היא מחובת השעה.
"מגלגלין זכות ע"י זכאי – תודה 'דרשו', תודה!"