בהקשר לעניין הידוע מצדיקים, שהשתתפות בסעודת פדיון-הבן נחשבת כפ"ד תעניות, מעניין להביא התייחסות לעניין זה מכיוון שונה.
פעם נכנס כ"ק האדמו"ר רבי יוחנן מראחמסטריווקא זצוק"ל לבית-מדרשו, וראה שהשולחנות כמעט ריקים מאדם. לשאלתו להיכן נעלמו כל הלומדים, ענו לו שפלוני עורך עכשיו פדיון-הבן לבנו, וכל יושבי בית-המדרש מיהרו להשתתף בשמחה, ובפרט כיוון שידוע הענין של סגולת נטילת חתיכת חלה מפדיון-הבן, אשר כמובא היא שווה לפ"ד תעניות.
נענה הרבי מראחמסטריווקא ואמר: "מובא בחז"ל על קודש-הקודשים, שם היה מונח הארון עם לוחות-הברית, שהיה בולט 'דף' מהארון ועליו היה מונח ספר-התורה שכתב משה רבינו ע"ה. 'דף' גם הוא בגימטריה פ"ד, דהיינו ש'דף גמרא' או 'דף תורה' יכול אף הוא להוות פדיון עבור פ"ד תעניות, וא"כ מדוע יבטלו לומדי התורה מלימודם כדי לרוץ ליטול מהחלה של פדיון-הבן כסגולה במקום פ"ד תעניות?!
עובדה זאת שמע האדמו"ר מטאלנא שליט"א מפי זקנו כ"ק האדמו"ר רבי יוחנן מטאלנא זצוק"ל, ולימים סיפר אותה לכ"ק האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זצוק"ל בעת שעלתה השיחה על עניני פדיון-הבן.
האדמו"ר ה'פני מנחם' זצוק"ל נהנה מאד מהסיפור והוסיף: "חסידים קמאי אמרו, שכל דבר טוב בחסידות יש לו ודאי מקור בחז"ל, רק שצריכים להתייגע ולמצוא אותו". ועל אתר הפטיר ואמר: "כתוב בגמרא: 'כל הלומד תורה, אומר עליו הקב"ה כאילו פדאו לי לבני מבין אומות העולם". רואים מכאן ממש כדברי הרבי מראחמיסטריווקא, שדף של לימוד גמרא שווה לענייני פדיון-הבן, ובוודאי גם לסגולת פ"ד תעניות".
(גיליון באר בשדה פרשת בא תשע"ט)
חסידות - חז"ל
ה"פני מנחם" זי"ע לפני היותו לאדמו"ר, בכל דרשותיו,
כשהיה מזכיר מאמר או רעיון חסידי היה מוסיף בהתלהבות כדרכו בקודש
און ס'איז א גמרא או און ס' איז א חז"ל א מדרש וכיו"ב
ומביא אסמכתא לדבר החסידות מדברי חז"ל…