יום שלישי ז' באב תש"פ
דם עוף שהתערב בדם בהמה – האם חייבים לכסותו?
דם חיה ועוף יש בו מצוַת 'כיסוי הדם' לאחר שחיטה, והמצוה מתקיימת אף בכיסוי מקצת הדם. ואת דם החיה, אין לכסות אלא לאחר שבדקו את הריאה, שמא תימצא 'טריפה' וברכת כיסוי הדם תהיה לבטלה. ואם הדם התערב במים לפני כיסויו – אם כמוּת המים רבה כל כך עד שלא ניכר צבעו האדום של הדם במים, הריהו פטור מכיסוי; אך אם ניכר צבעו האדום של הדם במים, הריהו חייב בכיסוי.
וכן אם הדם התערב בדם אחר שאינו חיב בכיסוי, או בנוזל אדום אחר – אם כמוּת הדם האחר אינה רבה, כך שאילו היה הדם מתערב בכמוּת כזו של מים היה צבעו האדום ניכר – הריהו חייב בכיסוי; ואם לא היה צבעו האדום ניכר – פטור. ואם התערב בנוזל שצבעו אינו אדום, ראה במקורות.
[משנ"ב תצח, קב, ושעה"צ קכה; ביאורים ומוספים דרשו, 93; שו"ע יו"ד כח, יג; וראה פרי תואר שם, יח]
האם מותר להדיח ביום טוב כלים שהתלכלכו בערב יום טוב?
השוחט חיה או עוף בערב יום טוב, והיה בידו לכסות את דמם לפני שקיעת החמה – יתכן שמותר לכסותו ב'בין השמשות', אך לאחר צאת הכוכבים אסור לכסותו, משום שזוהי טירחה שלא לצורך יום טוב; ולמרות שטרם כיסו את דמם, הם מותרים באכילה, משום שמצוַת כיסוי הדם אינה מעכבת את היתר האכילה. ואף שאיסור הטירחה אינו אלא מדרבנן, ומצוַת כיסוי הדם היא מדאורייתא – יש כוח ביד חכמים לעקור מצוה מהתורה ב'שב ואל תעשה'. וצריך לכסות את הדם בכלי, כדי לשומרו למוצאי יום טוב, ולקיים בו את מצוַת הכיסוי.
ויש מפוסקי זמננו שהסתפק אם יש ללמוד מדין זה לענין כלים שהתלכלכו לפני יום טוב, והיה ניתן להדיחם בערב יום טוב, שאסור להדיחם ביום טוב; או שהדחת כלים נדונה כטירחה לצורך 'מכשירי אוכל נפש', ומותרת.
[שו"ע תצח, כ, ומשנ"ב קו; ביאורים ומוספים דרשו, 91-92]
באיזו צורה אסור להפשיט עור של בהמה שנשחטה ביום טוב?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת וביום טוב, היא מלאכת 'המפשיט', שהיא הפשטת עור בעלי חיים. ובהמה שנשחטה ביום טוב, מותר להפשיט את עורהּ, כיון שזוהי מלאכה לצורך 'אוכל נפש'.
אולם, אסור להפשיט את העור ביום טוב באמצעות קרע ברגל אחת בלבד על מנת להותיר את העור בשלימותו, כיון שהפשטת העור בצורה זו כרוכה בטירחה מרובה, ואין בטירחה זו צורך ליום טוב; ויש אומרים שמסיבה זו אסור להפשיט את העור בשלימותו בכל צורה שהיא.
ויש שכתבו טעם נוסף לדבר – שהמפשיט נראה כמתכוֵן ליצור 'נֹאד' וכיוצא בו, שמקובל לייצרו מעור שלם. ולמרות שהשימוש בנֹאד לשמירת משקאות הוא צורך אוכל נפש, אין לכך משמעות, כיון שלא ניתן להשתמש בו ביום טוב זה.
[שו"ע תצט, א, משנ"ב א, ושעה"צ ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2]