ביעור חמץ
נצטווינו מן התורה להשבית את החמץ קודם זמן איסור אכילתו ככתוב(1): "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם". השבתה מן התורה היא ביטול החמץ בלב, היינו שהאדם יבטלו בלבו, ויחשוב שהחמץ שברשותו הוא כעפר שאין בו צורך כלל.
אף שמן התורה, כל המבטל את החמץ. קיים בכך את מצות 'תשביתו שאור מבתיכם', ושוב אינו עובר 'בבל יראה ובל ימצא'. תיקנו חכמים לחפש את החמץ שבביתו וברשותו ולהוציאו מכל גבולו, מאחר וחששו שמא ימצא חמץ בביתו בפסח ויבוא לאכלו (2), והצריכו עוד לבדוק אחריו בחורין ובסדקין בכל המקומות שדרך להשתמש שם חמץ. ומצאו להם סמך מן הפסוק שבדיקה זו תהיה לאור הנר דכתיב (3): "אחפש את ירושלים בנרות". ומפני זה אמרו (4): "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר", פירוש לילה שמחרתו יהיה י"ד. שכיון שהבדיקה מחמץ צריכה להיעשות לאור הנר, על-כן צריך לבדוק בלילה, לפי שאז מבהיק אור הנר יפה, וגם היא שעה ידועה שכל אדם מצוי אז בביתו.
בדיקת חמץ
הכנות לבדיקה – נוהגים לכבד ולשטוף היטב את הבית קודם ליל י"ד בניסן, כדי שיוכל לבודקו כראוי בליל י"ד.
קודם הבדיקה, יצניע במקום מיוחד את החמץ שמשאיר לאכול אחר הבדיקה ולמחרת בבוקר.
נוהגים שאחד מבני הבית מניח עשרה פתיתי חמץ במקומות שונים בבית, (אם אין לו מי שיניחם, יניח בעצמו), כדי שבעת חיפוש החמץ ימצאם הבודק ויאספם, ולא תהיה ברכת הבדיקה לבטלה (5). יש להיזהר להניח חמץ קשה שלא יפלו ממנו פירורים (6).
את הפתיתים יעטוף היטב, כדי שלא יתפזרו בבית, ויספרם היטב שידע בבירור ובוודאות שהם עשרה בדיוק לא פחות ולא יותר. שיעור הפתיתים שמניח יהיה לפחות כזית, אולם בכל אחד מהם, יהיה פחות מכזית כדי שאם יאבד אחד מהם, לא יצטרך לחזור ולבדוק את כל הבית (7).
זמן הבדיקה
זמן הבדיקה הוא בליל י"ד מיד בצאת הכוכבים לאחר תפילת ערבית (8). ויש שנהגו לבדוק לפני תפילת ערבית (9).
קודם הבדיקה – חצי שעה קודם זמן הבדיקה אסור להתחיל לעשות מלאכה ואסור לאכול פת יותר מכביצה (שיעור ביצה – 57 גרם לדעת הגר"ח נאה זצ"ל, ו-100 גרם להחזו"א), עד שיבדוק את החמץ. אך מותר לאכול אכילת עראי, דהיינו, לאכול פת בשיעור כביצה או פירות אפילו הרבה (10).
כתב הטור: 'ולכן יזהר כל אדם שלא יתחיל בשום מלאכה ולא יאכל עד שיבדוק, ואפילו אם יש לו עת קבוע ללמוד לא ילמוד עד שיבדוק. וכתב ה"ר יונה שאם התחיל ללמוד מבעוד יום שאין צריך להפסיק. ונראה לי דכיון שהטעם משום שלא יטריד בלימודו וישכח מלבדוק אין חילוק ואפילו אם התחיל כבר פוסק' (11).
בהגיע זמן הבדיקה, יש להפסיק ממלאכה, מאכילה ואף מלימוד. מי שבדק בטרם התפלל ערבית, עליו לזכור לאחר מכן להתפלל תפילת ערבית.
נכון ליטול את הידיים קודם הברכה והבדיקה משום "נקיות" (וכהכנה למצוה) (12).
לאור הנר
הבדיקה צריכה להיות לאור הנר בלבד, וצריך לקחת נר המאיר יפה שיוכל לבדוק בחורים ובסדקים. המנהג לבדוק בנר של שעווה (דונג), וכן יכולים לבדוק בנרות פרפין (המצויים כיום). [אלא שע"פ סוד יש להדר אחר נר שעווה דווקא]. ואם אין לו, יקח נר אחר.
במקומות שקשה או מסוכן לבדוק על ידי נר, כגון מחסן חומרי דלק וכדו' שקיים חשש לדליקה, יבדקם על ידי פנס חשמלי המאיר היטב (13).
ברכת הבדיקה
קודם הבדיקה מדליק הנר ומברך: "ברוך… אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ביעור חמץ", ויכוון בברכתו על הבדיקה ועל הביטול שלאחריה, וכן על השריפה והביטול שלמחרת.
אם שכח לברך בשעת בדיקה, יכול לברך כל זמן שלא סיים בדיקתו (14). אם כבר סיים הבדיקה, י"א שיברך למחר בשעת שריפה, וי"א שיברך בשעת שריפה בלא שם ומלכות (15).
לא ישוח בין הברכה לתחילת הבדיקה אף בדברים שהם לצורך הבדיקה. עבר ושח בדברים שאינם מעניין הבדיקה קודם שהתחיל לבדוק, צריך לחזור ולברך. כמו כן יזהר אחר שהתחיל לבדוק שלא לשוח (בדבר שלא מצורך הבדיקה) עד סוף הבדיקה. ואם שח, אינו צריך לחזור ולברך (16).
מתחיל הבדיקה בחדר שבירך בו, ואחר-כך ממשיך לבדוק בשאר המקומות (17). בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים, ויכוון בשעת הברכה גם על הבתים הנוספים (18).
מי שמתקשה לבדוק בעצמו, יכול לברך ולהתחיל לבדוק, ואחרים ששמעו ויצאו בברכתו ישלימו את הבדיקה (19). אולם מי שאינו בודק בעצמו כלל, כגון שאינו בביתו או שהוא חולה ואינו יכול לקיים את מצות הבדיקה בגופו, וממנה שליח לבדוק את החמץ, השליח הבודק יברך את ברכת "על ביעור חמץ" (20), ואולם את ביטול החמץ יעשה המשלח בעצמו (21).
מקומות החייבים בבדיקה
בודקים בכל המקומות שיש לחשוש, שהוכנס שם חמץ, ואפילו בחדרים שאין משתמשים בהם בחמץ בקביעות, לפי שאפשר שהוכנס לשם חמץ באקראי. לפיכך, צריכים כל חדרי הבית בדיקה יסודית, בחורים, בסדקים ובכל הפינות. כן צריך לבדוק את ארונות ומגרות הצעצועים ומשחקי הילדים, לול, עריסה, סל קל, מיטת תינוק, עגלת תינוקות, כסא תינוק, מיטות מתקפלות, עציצים ואגרטלים העומדים במקום נמוך שעלול ליפול שם חמץ, וכן ארונות ומגרות נמוכים, או שאר מקומות שילדים עלולים להגיע לשם, לפי שיש לחשוש שילדים יניחו שם חמץ.
צעצועי ילדים – צעצועים שאפשר לנקותם בנקל, על ידי שרייה במים באופן שהם יהיו נקיים לגמרי מחמץ, אפשר לנקותם ולהשתמש בהם בפסח. אמנם צעצועים שיש בהם חורים וסדקים שעלול להישאר שם פירורי חמץ אין די בכך, וצריך לבודקם מן החמץ ולנקותם היטב, ואם אי אפשר, יש למוכרם במכירת החמץ (22).
בגדים – יש לבדוק את כיסי הבגדים וקיפולי הבגדים, תיקים למיניהם, בפרט תיקי ילדים שמכניסים שם חמץ במשך השנה, מכשירי טלפון, ארון החשמל, תיבת דואר וכד'.
אמנם בגדים שכיבסום במכונת כביסה עם חומרי כביסה חריפים, יש לומר שהבגד כבר התבטל מתורת 'מקום שהכניסו בו חמץ', בפרט שיש להניח שהפירורים שבו נפסלו מאכילת כלב, ושוב אין צריכים בדיקה (23).
מחשב ומכשירי חשמל – צריך בדיקה יסודית על כל חלקיו, בפרט המקלדת שנופלים שם פירורים בין החריצים וקשה להוציאם. [אכן יש שהידרו לקנות מקלדת חדשה לפסח, באם אמנם הם זקוקים לו לשימוש בימי הפסח]. גם מכשירי חשמל אחרים המצויים בהישג יד או ממוקמים בגובה נמוך; רדיאטור, מפזר חום, מזגן תחתי, מצנן, טייפ, מערכת סטריאו, כלי נגינה לסוגיהם, בפרט כלי הקשה; אורגן וכדומה שעלול ליפול חמץ בין הקלידים, יש לנקותם היטב, בפרט בינות לחריצים וסדקים [או לכוללם במכירת החמץ].
תריסים וחלונות – אין צורך לנקות ביסודיות את שלבי התריסים, גם במקום שהילדים מגיעים לשם ועלולים להדביק עליהם חמץ, ודי לעבור עליהם לראות שאין דבוק בהם חמץ. אולם יש שנהגו לנקותם במים.
אמנם במסילות התריסים [וכן במסילות של חלונות זכוכית] שמצוי שמתקבץ שם לכלוכים ופירורים, יש לנקותם מן החמץ. ומכל מקום אם נראה, שְמַה שעדיין נשאר אינו פירורי חמץ אלא עפר בעלמא וכדומה, די בכך. חלונות זכוכית עצמם, אין נחשבים למקום שמכניסים בו חמץ (24).
מקומות מחוץ לבית – צריך לבדוק בחנות, במכונית, במשרדים ובמחסנים וכד', לפי שבכל המקומות הללו מכניסים שם לפעמים חמץ.
מקומות הקשים לבדיקה, יש למכור לנכרי (ראה להלן בדיני מכירת חמץ), ויפרט את המקומות בשטר המכירה.
תנור אפייה – ראוי להכלילו במכירת החמץ. אי לכך, אפשר להקל בנקיונו, ודי בכך שמגרדים את כל שיירי המאכלים הנראים בעין, ואין צורך לקרצף את כל הדבוק בדפנות התנור, וגם אם נדבק חמץ בדפנות התנור, הוא בוודאי נשרף ואינו ראוי אפילו לאכילת כלב.
מכונית – מי שיש לו רכב, צריך לבדוק מכוניתו. ויבדקנה בפנס מחשש דליקה. והמנהג לנקותו לאור היום בשואב אבק, כי קשה לבדקו על ידי נר, ונכון לבדוק במקום מואר ולפתוח החלונות בשעת הבדיקה (25). גם המחזיק במכונית שכורה חייב לבודקה. וכן מי ששוכר רכב במהלך ימי חול המועד, ממי שלא ברור אם בדק לפני הפסח, עליו לבודקה (26).
רכוש משותף
בבית משותף חייב כל אחד לבדוק את המקומות שיכול להיות שהכניסו בו חמץ, בחדר המדרגות, חדר עגלות, במקלט שמשתמשים בו במהלך ימות השנה (ויכול למכרו), ובשאר הרכוש המשותף, בארונות השרות שבחדר המדרגות (ארונות חשמל, טלפון, גז וכדומה). ויכול שכן אחד לבדוק עבור כולם (27).
מי שדר בשכנות עם נכרים, או עם יהודים שאינם שומרי תומ"צ, והם עלולים להטיל בפסח חמץ לתוך פח האשפה המשותף, או לכל מקום אחר ברכוש המשותף, (גג, חצר, גינה וכדומה), יש להפקיר את כל זכויותיו בפח האשפה ובמקומו, וכן בכל חלק אחר מן הרכוש המשותף שעלול להיות שהשכנים יכניסו לשם חמץ במהלך ימי חג הפסח (28).
מקומות ציבוריים
בתי כנסת – בתי כנסת ובתי מדרש צריכים בדיקה, וראוי שהשמש יברך בביתו ויכוון להוציא גם את בדיקת בית הכנסת (29). אבל אין צריך לבטל, כי החמץ אינו שלו (30).
כן יש לבדוק ארוניות וכל מקום בו נוהגים תלמידים ועובדי מפעלים להניח שם את חפציהם וחמצם במשך השנה.
ארונות פרטיים הנמסרים לשימוש הפועל או התלמיד, מוטלת החובה על המשתמשים בהם לבודקם היטב קודם הפסח, (או למכרם לחמץ כפי שמבואר להלן). כיום מצויים הרבה בתי כנסת המאפשרים שימוש בארוניות פרטיים לציבור המתפללים וכדומה, ועל כל אחד ואחד מוטל חיוב לבדקו מן החמץ.
בתי חולים – בית חולים נחשב לשטח פרטי, וחיוב הבדיקה מוטל אפוא על ההנהלה, שעליה לדאוג שבדקו שם את החמץ. אמנם אם יש לחולה ארונית וכדומה, צריך הוא בעצמו לבדוק שם את החמץ (31).
בית מלון – אורחים המגיעים למלון ושוכרים שם חדר, חייבים לבדוק את החמץ בברכה, אם לא בודקים שם בעלי המלון (32).
אופן הבדיקה
בנות ישראל מדקדקות לפנות את בתיהן מכל חמץ לפני בדיקת חמץ. ומכאן המקור לאלו המקילים שאינם בודקים בליל הבדיקה בדיקה יסודית, בהיסתמכם על ניקוי הדירה (33). לפי שעיקר חיוב הבדיקה לאור הנר הוא מחשש שמא נפל לחורים או לסדקים, אבל במקום שאין חשש זה, אפשר להסתפק במה שמכבדים את הארונות והחדרים ומנקים אותם ביסודיות. ובליל י"ד להסתפק רק בבדיקה רגילה לאור הנר (34). אכן ראוי לשאול את בני הבית על כל דבר אם בדקו היטב, ולא לסמוך רק על מה שאומרים שבדקו הכל, כי לפעמים מחמת ריבוי הפריטים יתכן ששכחו לבדוק משהו (35). אמנם במקומות שיש חשש שלאחר הניקיון הכניסו הילדים חמץ לשם, יש לבדוק בדיקה יסודית בליל י"ד לאור הנר (36).
עם זאת, מסופר על כמה מגדולי ישראל שנהגו לבדוק בעצמם את כל הבית ביסודיות, על אף שהבית נוקה כבר לפני כן. ויש שדאגו להדר להשאיר לבדיקת חמץ, לפחות חדר או אזור מסוים שלא נוקה ביסודיות (37).
אולם כיום נהגו רבים וטובים להקל, בהיסתמכם על בנות ישראל המדקדקות לפנות את בתיהן מכל חמץ לפני הבדיקה. על-כן, מוטל על הנשים לדקדק היטב בעת ניקיון הבית, בעיקר על הניקיון מחמץ.
להתכופף על הברכיים – נהגו ליזהר שלא להתכופף על הברכיים. אמנם כיון שאין בזה איסור מן הדין, על כן בערב פסח בזמן בדיקת חמץ שקשה ליזהר שלא להתכופף על ברכיו, יש להקל בזה (38).
אחר הבדיקה – את החמץ הנמצא בבדיקה וכן את החמץ שהושאר לאכילה לליל י"ד ולמחרתו, יש להניח בשקית במקום שמור, כדי שלא יתפזר בבית.
אחר הבדיקה יבטל בלבו את החמץ שלא מצא בבדיקה. ואומר הנוסח: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא ביערתיה… וליהוי כעפרא דארעא" כפי שנדפס בסידורים (39), וצריך שיבין את מה שאומר (40). ואם אינו מבין ארמית יאמר בשפה המובנת לו. ביאורו בלשון הקודש: 'כל חמץ ושאור שישנו ברשותי, שלא ראיתיו ולא ביערתיו ולא ידוע לי, יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ'.
שכח ולא בדק בליל י"ד – שכח ולא בדק את החמץ בליל י"ד יבדוק ביום י"ד לאור הנר בברכה (41), ויבדוק מיד בבקר משום 'זריזין מקדימין למצוות', ולא יאכל קודם שיבדוק (42). אם שכח לבדוק קודם יום טוב, ממתין עד מוצאי יום טוב ובודק בחול המועד (43).
כל הבדיקות האמורות, צריך לבדוק עם נר בחורין ובסדקין (44).
בדיקת ספרים
ספרים שמשתמשים בהם כל השנה, יש לנערם ולבודקם, מחשש שיש בהם פירורי חמץ (45). אמנם רבים נהגו להקל בזה, שאין צריך לבודקם, ויש להם על מי שיסמכו (46), כיון שלא מצוי שיהיה בהם פירורים הראויים לאכילה, והפירורים הקטנים בטלים מאליהם (47).
לכתחילה, מן הראוי להדר שלא להניח ספר שמשתמשים בו במהלך ימות השנה על שולחן שאוכלים עליו בפסח, כיון שחמץ בפסח אינו בטל אפילו באלף, שמא יפול פירור חמץ לתוך האוכל, ויאסור את התבשיל. אלא ירים את המפה או יניח מפה מיוחדת להפסיק בין הספר לבין המפה שאוכלים עליה בפסח, או יניחם רחוק מן השולחן, על סטנדר וכדומה (48).
ברכונים וזמירות שבת הנמצאים כל השנה על שולחן האוכל, אין להשתמש בהם בפסח, וראוי לנקותם ולמכרם במכירת החמץ (49).
ספרים שרגילים לעיין בהם בשעת הסעודה (כגון: ספרים הנסובים על פרשת השבוע וכדומה), לכתחילה ראוי שלא להשתמש בהם בפסח, או לכל הפחות לבודקם היטב ביסודיות (דף אחר דף), כדי לוודא שאין בתוך הספר פירורי חמץ העלולים להימצא בו.
היוצא מביתו
שנינו במסכת פסחים ונפסק להלכה בשולחן ערוך: "המפרש מיבשה לים או יוצא בשיירה ואינו מניח בביתו מי שיבדוק, תוך שלשים יום זקוק לבדוק, קודם שלשים יום אין זקוק לבדוק" (50).
על-כן, אותם הנוסעים מבתיהם קודם ליל י"ד בניסן, וכן בחורים המתגוררים בפנימיות (גם אם לא ישהו בביתם או בחדרם בפסח), חייבים לבדוק את החמץ לילה טרם יציאתם (בלא ברכה), או למנות שליח לבדוק בליל י"ד (51). (אלא אם-כן, נסעו מביתם עוד קודם הפורים, שאז לא מוטלת עליהם חובת הבדיקה).
חז"ל מורים לנו כאן, את החשיבות המיוחדת של מצות בדיקת חמץ וביעורו, על אף שאינו אמור לשהות בביתו בחג הפסח.
ראוי אפוא, לכל אחד, על אף שבכוונתו לנסוע לכל ימי החג מביתו, ולשהות בבית הוריו וכדומה, להתאמץ לקיים מצוה זאת בגופו, או על ידי שליחו, לפי 'ששליחו של אדם כמותו', ולא לחפש דרכים להפקיע עצמו ממצוה זו, על ידי מכירה לנכרי וכדומה.
אם קשה לו לנקות את כל ביתו ביסודיות, ישתדל לנקות חדר אחד, באופן שיוכל לבודקו היטב מן החמץ שבו, ואת אותו חדר, ראוי שלא למכרו לנכרי, כדי שיוכל לקיים בבדיקתו את המצוה כדת וכדין, ואף לברך עליו, אם אמנם בודק בליל י"ד (52).
אפשרות נוספת למי ששוהה בליל י"ד מחוץ לביתו (כגון אצל אביו או חמיו), לשכור מבעל הבית את החדר בו עומד הוא להתאכסן בחג הפסח (בכסף, שטר או קניין סודר), ולהכניס לחדר זה מאכלי חמץ, אותם יקנה או יקבל במתנה מבעל הבית, כדי לחייב את עצמו בבדיקת חמץ (ולא רק כשליחו של בעל הבית), ואז יוכל לקיים את מצות הבדיקה בחדר זה. (אמנם, לדעת הרבה פוסקים, לא יברך על בדיקה זו, לפי שההשכרה מיועדת רק לצורך הבדיקה, על-כן, יכוון לצאת בברכת בעל הבית) (53).
מקורות והערות
(1) שמות יב, טו.
(2) תוס' פסחים דף ב', א. ובר"ן שם מביא טעם נוסף, דחיישינן שמא לא יבטל את החמץ בלבו בלב שלם.
(3) צפניה א', יב.
(3) פסחים פרק א' משנה א'.
(4) רמ"א סי' תלב סעיף ב.
(5) משנה ברורה שם ס"ק יב.
(6) שערי תשובה שם סק"ז.
(7) מ"ב סי' תלא ס"ק ח, שעה"צ אות יא.
(8) מעשה רב להגר"א.
(9) שו"ע סי' תלא סעיף ב, מ"ב ס"ק ו.
(10) טור או"ח סימן תלא.
(11) מ"ב סי' תלב ס"ק ב.
(12) שבות יצחק פ"ד בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל.
(13) רמ"א שם סעיף א.
(14) מ"ב שם ס"ק ד, ובשער הציון אות ג-ד, שו"ע הרב שם סעיף ה, ושם בקו"א אות א.
(15) שם ס"ק ה.
(16) נטעי גבריאל ח"א פי"ג אות יב.
(17) כף החיים סי' תלב אות כב, וע"ע בנטעי גבריאל ח"א פט"ו אות ב ובהערה ו.
אמנם כשהבתים רחוקים זה מזה – דעת הפרי חדש דההליכה הוי הפסק, ובמ"ב שם צידד כדעת החק יעקב, דההליכה לא הוי הפסק, וע"ע בכף החיים שם, שהכריע דאין זה הפסק. אמנם כאמור יש להתחיל הבדיקה במקום הברכה ובחדרים הסמוכים אליו.
(18) שו"ע סי' תלב סעיף ב, מ"ב ס"ק ט, שו"ע הרב ס"ח.
(19) משנה ברורה שם.
(20) נטעי גבריאל ח"א פרק טז אות ד.
(21) חוט שני הל' פסח פרק ד עמ' פב.
(22) חוט שני הל' פסח פרק ד עמ' פג.
(23) חוט שני הל' פסח פרק ד עמ' פז.
(24) הגר"ש וואזנר שליט"א, קובץ מבית לוי, נטעי גבריאל ח"א פרק כא.
(25) נטעי גבריאל שם ס"ג.
(26) סידור פסח כהלכתו פרק יב סעיף ו' בשם הגריש"א.
מקלט וכדומה שאין משתמשים בו בפסח, אפשר למכור לנכרי.
(27) תשובות והנהגות ח"א סימן רפט.
(28) שו"ע סי' תלג סעיף ו, דעת תורה סימן תלג סעיף י.
במ"ב ס"ק מג הביא בשם הפר"ח דיש לברך על הבדיקה בבית הכנסת, וכ"כ בשו"ע הרב שם סעיף לו, דיכולין לברך על בדיקה זו.
אכן בדעת תורה שם חוכך בזה ודעתו כמו שכתבנו, שיברך על הבדיקה בביתו ויכוון להוציא גם בדיקת בית הכנסת. וכ"כ בערוך השולחן סעיף יב דאין לברך על בדיקה זו.
(29) שו"ע הרב שם, מ"ב שם בשם הפר"ח.
(30) חוט שני הל' פסח פרק ד עמ' פח.
(31) שו"ת מנחת שלמה ח"ב סימן נח.
(32) שערי תשובה סוף סי' תלג.
(33) דעת תורה סימן תלג סעיף ב' בשם הדעת קדושים, אגודת אזוב אות ה'. אבל יש שהידרו, שבכל פעם לאחר שסיים לנקות את החדר או הארונות לבדוק לאור הנר בלא ברכה – נטעי גבריאל ח"א פרק כג אות ג-ד, ושם בהערה ט. וראה שם שמביא מרשימות הגאון רבי יעקב לנדא זצ"ל רב ואב"ד ב"ב, מה שהורה לו אדמו"ר מהרש"ב מליובאוויטש זי"ע.
(34) שבות יצחק פסח פ"ב בשם הגרשז"א.
(35) הגר"ש וואזנר שליט"א – קובץ מבית לוי תשס"ו.
(36) מעשה רב – מנהגי הגר"א.
(37) חוט השני הל' פסח פרק ד עמוד פח.
(38) שו"ע סימן תלד סעיף ב.
(39) רמ"א שם. ואם לא הבין כלל מה שאמר לא יצא. אך אם יודע שאומר מענין הפקרת החמץ, אלא שאינו מבין פירוש כל מילה, יצא בדיעבד – משנה ברורה שם ס"ק ט.
(40) שו"ע סימן תלג סעיף א, ובמ"ב שם סק"ה.
(41) משנה ברורה שם.
(42) שו"ע סימן תלה סעיף א, משנה ברורה שם סק"ג. ואם נזכר ביו"ט עצמו, נחלקו באחרונים שם, אם ימתין עד חול המועד, או שיבדוק ביום טוב עצמו, עי"ש באריכות, ובשו"ע הרב שם סעיף ב.
(43) משנה ברורה שם סק"ד. וכשבודק ביו"ט עצמו, אין לבדוק בנר, ועי' בשער הציון שם אות ט.
(44) חזו"א סוף סימן קטז. לפי שהם סוברים שיש חיוב בדיקה אף על חשש פירורים פחות מכזית. ואף שלא עוברים ב'בל יראה' על פירורים פחות מכזית (כמבואר בגמ' פסחים ו', ב), מכל מקום לגבי טעם הבדיקה שהוא בגלל החשש שמא ימצא גלוסקא נאה, אין חילוק בין פירורים לשאר חמץ, וממילא יש חיוב בדיקה גם על פירורים. ואכן כך נהג החזו"א, שאת הספרים שלא בדק מחמץ, מכר לגוי – אורחות רבנו פסח אות כא.
(45) נטעי גבריאל ח"א פרק כב הערה ט, פסקי תשובות סי' תלא הערה 16.
הטעם לכך כתב בשיעורי קנה בושם פ"ג אות יז, לפי שלא החמירו בחשש פירורים לגבי חיוב בדיקה, וכ"כ בחזון עובדיה, פסח, הלכות בדיקת חמץ.
(46) הגדת מועדים וזמנים.
(47) נטעי גבריאל שם אות ד.
(48) שם אות ה.
(49) פסחים דף ו', א, שו"ע סי' תלו סעיף א.
(50) קובץ מבית לוי ח"א עמ' כד, אוצר ההלכות ח"ב עמ' כד.
(51) הגש"פ מועדים וזמנים (בסוף הספר).
(52) שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' רצא. לענין ברכה – שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' מד.