הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית
בסוגייתנו עוסקים בדין המלווה והלווה בריבית ששניהם פסולים לעדות.
ובכן הבה ונדון בשאלה הלכתית חמורה שהתעוררה בעניין זה:
השאלה: דוד הוזמן לחתונת חברו, והזמינו חברו להיות עד בחופה, כמה ימים לפני החתונה הלך דוד לקנות מזגן, אמר לו המוכר שאם ירצה לשלם במזומן יהיה המחיר 2300 ₪ אבל מוכן לעשות לו פריסת תשלומים ל36 תשלומים, ואז יעלה 2499 ₪, אמר לו דוד שכיון שאין לו כסף מזומן מעדיף לשלם בכרטיס אשראי ב36 תשלומים, אח"כ התקינו לו את המזגן והלך לחתונת חברו ושימש עד בחופה.
אח"כ נתעורר דוד שבעצם נכשל כאן באיסור ריבית, שהוסיף על המחיר עבור פריסת תשלומים, שהמוכר מלווה לו את המזגן ששווה במזומן 2300 ₪, וגובה ממנו בהקפה 2499 ₪, הרי משלם המתנת המעות 199 ₪, ובא לשאול כיצד יתקן את האיסור? זאת ועוד שיתכן שכיון שעבר על איסור ריבית אולי נפסל לעדות ומי יודע אם הקידושין של חברו כשרים? והאם צריך לקדש פעם נוספת בפני עדים כשרים?
ריבית במכירה בתשלומים
כדי להשיב על דבר זה, נבאר תחילה את ההלכה בריבית, ואח"כ נבאר כמה יסודות בפסולי עדות עבירה, הנה המוכר חפץ באופן שיש שני מחירים במזומן בזול, ובהקפה בתוספת, אסור לקנות בהקפה שמה שמוסיף על המחיר המזומן זה ריבית, וגם כאשר המחיר הרשמי הוא הגבוה בפריסה, כפי שמצוי בהרבה חנויות, אלא שמציעים הנחת מזומן, מכיון שהציע מחיר הנחה למזומן אבל תוספת בהקפה, איסור זה הוא ריבית מדרבנן כיון שאינו הלוואה אלא בדרך מקח, לכן אחר שגבו ריבית זו אין בית דין כופים את המוכר להחזיר את הריבית, אלא הוא בעצמו חייב להחזיר כדי לצאת ידי שמים.
המלווה ולווה בריבית פסולים לעדות
עתה נבאר דין פסולי עדות. הפסול לעדות מן התורה נפסל ממתי שעבר את העבירה, אבל הפסול אינו נפסל רק לאחר שהכריזו עליו. מי שנכשל בשוגג מחמת שלא ידע שהדבר אסור כתב השו"ע חו"מ סי' ל"ד ס"ד וכ"ד שאינו נפסל לעדות*[1] [ועי' מל"מ פ"ד ממלוה ה"ו שהאריך בזה] דעת החוות יאיר שהלווה לא נפסל רק לאחר ששילם את הריבית, אך הפתחי תשובה (סי' ל"ד ס"ק כ') הביא שהחוות יאיר במקום אחר הביא שרבי גרשון ממיץ הוכיח מדברי הראשונים שנפסל מייד שהתחייב ריבית.
עוד נחלקו הראשונים אם הלווה נפסל בריבית דרבנן, ודעת השו"ע חו"מ ( סי' ל"ד ס"י) שגם הלווה נפסל אך דעת הרמ"א שם וביו"ד סי' ק"ס ס"א שהלוה לא נאסר בריבית דרבנן.
הקידושין כשרים
למסקנה יש כאן הרבה סיבות שלא נפסול את דוד לעדות בחופה, והקידושין כשרים כדת משה וישראל.
העולה מן האמור:
- הקונה מוצר בתשלומים ומוסיף על המחיר במזומן, מחמת שמשלם בהקפה אסור משום ריבית, והמוכר חייב להחזיר כדי לצאת ידי שמים.
הפסול לעדות מה"ת או מדרבנן
- העובר עבירה מה"ת שחייבים עליה מלקות נפסל מן התורה לעדות בלא הכרזה, ואם עבר עבירה מדרבנן נפסל לאחר שיכריזו עליו שהוא פסול בב"ד.
בשוגג אינו נפסל
- העושה עבירה וסבר שיש בזה מצוה או שטעה ולא ידע שאסור אינו נפסל [המל"מ פ"ד ממלווה ה"י דן לחלק אם ידע מקצת האיסור, אך השו"ע מכשיר בכל עניין]
אם הלווה נפסל בריבית דרבנן
- המלווה נפסל בין בריבית מן התורה ובין מדרבנן, אך לגבי הלווה אם הריבית מן התורה פסול, אך אם זה מדרבנן לדעת השו"ע נפסל ולדעת הרמ"א לא נפסל.
האם הנכשל בריבית פוסל קידושין
- הקונה מזגן בתשלומים בתוספת מחיר ואח"כ נודע לו שאסור והעיד בקדושין האישה מקודשת כדת משה וישראל, כיון שזה ריבית דרבנן וי"א שהלווה אינו נפסל, וגם שהיה בשוגג, וגם שלא הכריזו עליו וי"א שהלווה לפני ששילם לא נפסל, אך להלכה נפסל ממתי שהתחייב.
[1] וכדהוכיח הריב"ש (סי' שי"א ותי"ג) מהגמרא בדף כו: שרב הונא בריה דרבי יהושע הכשיר לעדות אנשים שקברו …. אף שחללו יו"ט, כיון שסברו שזה מצוה.