יום רביעי כ"ב באדר תש"פ
דבש שנמצאה בתוכו חיטה – האם מותר לאוכלו בפסח?
דבש, יין או חומץ שנמצאה בתוכן חיטה בקועה – אף במקרה שהחיטה התבשלה בתוכם, או שהתה בתוכן עשרים וארבע שעות רצופות – מותר לאוכלם ולשתותם בפסח, לאחר הוצאת החיטה מתוכם; ובתנאי שאינם מהולים במים. ולמרות שבדרך כלל הביקוע הוא סימן לחימוץ החיטה – במקרה דנן שהחיטה נבקעה בתוך נוזלים שהם 'מי פירות', אין זה חימוץ, אלא ניפוח המתהווה מחמת השהייה בתוך הנוזל. ואף כי יתכן שהחיטה התבקעה מחמת חימוץ במים בטרם שנפלה לתוך נוזלים אלה, אין אנו חוששים לכך, ומניחים כי התבקעה לאחר נפילתה.
[שו"ע תסב, ו ומשנ"ב כא-כב; ביאורים ומוספים דרשו, 26]
'יין שרף' שנמצאה בו חיטה – האם מותר לשתות בפסח?
משקה העשוי מדבש (שהיה מכונה בקרב בני אשכנז: 'מֶעדְ'), 'יין שרף' שנעשה מפירות, שֵׁכָר של תמרים, וכדומה, אשר מיוצרים בשילוב של מים, ונמצאה בהם חיטה – מצד אחד, יש מקום להחשיב את המים שנמהלו בהם תוך כדי תהליך ההכנה כ'מי פירות', אשר אינם מחמיצים את הדגן במגע עמו; אך מאידך, מאחר והמים הם עיקרם של משקאות אלו, יתכן שאינם נהפכים להיות מי פירות, אלא דינם כמים לכל דבר; ומספק, יש להחמיר, ואין לשתותם בפסח. אולם, אם ידוע שהחיטה לא התבשלה עמהם, ולא שהתה בתוכם עשרים וארבע שעות רצופות – מותר לשתותם.
[משנ"ב תסב, כג; ביאורים ומוספים דרשו, 27]
שומן בשר שנמצאה בתוכו חיטה – האם מותר לשתותו בפסח?
שומן של בעלי חיים – דינו כ'מי-פירות', ולכן, אף אם התבקעה בתוכו חיטה בשעה שהוא רותח, אינו נאסר לאכילה בפסח (ראה לעיל), ובתנאי שלא נמהל במים לאחר שהותך, ושידוע כי החיטה נפלה לתוכו לאחר התכתו. אולם, אף במקרה שלא ידוע מתי נפלה החיטה לתוכו, אין השומן נאסר אלא אם כן החיטה הבקועה נמצאה בכלי שבו הותך השומן, כאשר הכלי עומד באותו מקום בו עמד בשעת ההיתוך, או שהיה מכוסה משעת ההיתוך עד שנמצאה בו החיטה. ואם השומן הותך ונקרש לפני הפסח, וכמוּתו היא פי שישים ויותר מהחיטה – מותר השומן בפסח בכל מקרה.
[משנ"ב תסב, כג, ושעה"צ לו-לח]