יום ראשון כ"ו בחשוון תש"פ
דבר היתר שנצלה לְצַד דבר איסור – האם מותר באכילה?
במספר מקומות בגמרא, נחלקו אמוראים אם 'ריח' של איסור נחשב כאיסור עצמו, כלומר, בצלייה של דבר היתר יחד עם דבר איסור, בו זמנית, בתנור אחד, ובאחד מהם יש שומן – האם השומן גורם שריח האיסור מתערב בדבר ההיתר, או לא. ולהלכה, לכתחילה אסור לצלותם יחד, אך בדיעבד, אם מדובר במאכלים שאינם חריפים (ראה במקורות), מותר לאכול את דבר ההיתר.
ואם התנור גדול ופתוח, מותר לכתחילה לצלותם בו. ו'גדול', היינו שהוא מכיל כחמש מאות ושמונה עשרה 'ביצים' (כ־17-51 ליטר, לשיטות השונות); ונחלקו הפוסקים: יש אומרים שמידה זו מתייחסת לכלל חללו של התנור, אך רבים סוברים שרק כאשר הנפח שמקרקעית התנור ועד לגובה טפח הוא במידה הנ"ל, הוא נחשב לתנור גדול.
[שו"ע תמז, א, משנ"ב יא ו־יג, ושעה"צ ו-ז; וראה שם, ח; ביאורים ומוספים דרשו, 19-20]
דבר היתר שהתבשל לְצַד דבר איסור – האם מותר באכילה?
בהמשך לאמוּר: האיסור לצלות דבר היתר יחד עם דבר איסור, הוא רק באופן ששניהם מגולים, אבל אם אחד מהם מכוסה, מותר הדבר לכתחילה, ואף שהצלייה מבוצעת בתנור קטן הסגור מכל עבריו.
וכמו כן, אין האיסור אלא בצלייה, אבל בישול בתנור בשני כלים, שבאחד דבר היתר, ובשני דבר דבר איסור – מותר לכתחילה. ונחלקו הפוסקים בטעמו של דבר: יש אומרים, משום שהריח היוצא בבישול קלוש יחסית לריח היוצא בצלייה; ויש אומרים, משום שדפנות הכלים חוצצות בפני הריח.
ולפי הטעם השני, גם צלי קֵדר מותר לכתחילה, שהרי דפנות הכלים חוצצות בפני הריח. ויש שמחמירים בבישול ארוך שבו המאכלים שוהים זמן רב בתנור סגור, אך דעת רוב הפוסקים להקל בדבר.
[משנ"ב תמז, ט ו־יג, שעה"צ ה, וביה"ל ד"ה ששייך; ביאורים ומוספים דרשו, 16]
מאכל שהתערב בו 'ריח' חמץ – האם מותר באכילה בפסח?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל החמירו באיסור חמץ בפסח, שכאשר הוא מתערב בדבר היתר, התערובת נאסרת באכילה אף כאשר מדובר ב'משהו' חמץ, שאינו נותן טעם בתערובת. ונחלקו הפוסקים אם חכמים החמירו גם לענין 'ריח', כלומר, האם באופן שבו אסור לצלות איסור אחֵר יחד עם דבר היתר – כמפורט לעיל – אסור דבר ההיתר שנצלה יחד עם חמץ אף בדיעבד; או שמא לענין ריח לא החמירו, ודין חמץ כשאר האיסורים.
ולהלכה, במקרה של הפסד כספי גדול, במקרה שאם המאכל יֵאסר באכילה יפגע הדבר בשמחת החג, או במקרה שיש צד הלכתי נוסף להקל – ניתן להקל. ויש אומרים שבתנור קטן אין להקל אף במקרים הנ"ל, אלא כשהוא פתוח מעט; אך לדעת רוב הפוסקים ניתן להקל אף באופן שהתנור סגור לחלוטין.
[שו"ע תמז, א, ומשנ"ב י-יג, וביה"ל ד"ה ויש; ביאורים ומוספים דרשו, 21]