יעקב א. לוסטיגמן
הרב ד. הוא אחד מתלמידי החכמים באלעד. יהודי כבן 45, שזכה לסיים את הש"ס כבר מספר פעמים, ואף נבחן עליו פעמיים מתחילתו ועד סופו, במקביל העמיק בלימודי הלכה וזכה לסיים מחזור לימודים בתוכנית 'קניין הלכה', הכוללת לימוד טור ושו"ע משורשי הסוגיות לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכיום אחרי שהשלים את התוכניות האמורות, הוא עדיין ממשיך ללמוד ולהיבחן בתוכנית 'דף היומי בהלכה' זו הפעם השניה.
"אני מבקש שלא תפרסמו את שמי", הוא אומר מיד בתחילת השיחה. "כך אוכל לדבר יותר בפתיחות ובחופשיות כשאני יודע שהדברים לא יצוטטו בשמי.
נעתרנו לבקשתו, והרב ד. החל לספר: "ההיכרות שלי עם 'דרשו' החלה מהרגע הראשון ממש. כשהחלו המבחנים בתוכנית 'קנין תורה', על הדף היומי. התחלנו אז במסכת 'חולין', וזכיתי לעשות את המבחן הראשון של 'דרשו' יחד עם אלפי לומדי דף היומי אחרים.
"מאז המשכתי ונבחנתי מדי חודש בחודשו, וכאשר החל מחזור חדש של לימוד 'הדף היומי', לפני כ-16 שנה, נפתחה אז תוכנית הלימוד 'קנין ש"ס', והחלטתי לקפוץ למים ולנסות להימנות על הקבוצה המיוחדת הזאת.
"ואכן, עמדה לי זכות הרבים והצלחתי ב"ה להחזיק מעמד בלימודים לפי סדר התוכנית עד סיום הש"ס, ולאחר מכן אף למדתי פעם נוספת בתוכנית 'קניין ש"ס' עד לסיום הש"ס האחרון שנערך בשנה שעברה. בסך הכל מדובר ב-15 שנות לימוד אינטנסיבי שכללו גם מבחנים חודשיים על 30 דף בכל פעם, גם מבחנים מסכמים אחת לארבעה חודשים, וגם מבחנים חצי שנתיים של 'קניין ש"ס' כשבכל פעם נבחנתי מתחילת הש"ס ועד המקום שבו החזיקו באותה התקופה ב'דף היומי', ובסיום הש"ס נבחנו על הש"ס כולו מתחילתו ועד סופו במבחן אחד מרוכז.
במקביל, חלק מאותה התקופה, למדתי גם בתוכנית 'קנין הלכה'. זאת תוכנית שהציבור הרחב לא יודע עד כמה היא חשובה ומיוחדת. מדובר בלימוד יסודי של ההלכות העיקריות באורח חיים וביורה דעה, הלכות שבת, נדה, ריבית, בשר וחלב, תערובת, איסור והיתר ועוד ועוד. ממש גופי תורה בלימוד עיוני ומעמיק, עם מבחנים חצי שנתיים, בקצב לימוד מוקפד מאוד עם חוברות 'מראי מקומות' שמגיעות מדי חודש בצורה מסודרת ונותנות לכל לומד כיוון ודרך כיצד ללמוד ולהצליח בסייעתא דשמיא.
"התוכנית הזאת תרמה לי תרומה אדירה, יחד עם לימוד 'קנין ש"ס'. למדתי איך להשקיע, לטפח את יכולת הסיכום, הזיכרון, שיטות חזרה מהירות, ובסיעתא דשמיא לקנות עוד ועוד ידע ועומק בחלקים נוספים בתורה הקדושה".
• אבל תלמידי חכמים תמיד היו, גם לפני 'דרשו', אתה באמת חושב שבלי 'דרשו' היית נראה אחרת, היית פחות תלמיד חכם ממה שאתה היום?
"בלי שום ספק", משיב הרב ד. "אני לא אומר שאם לא 'דרשו' הייתי עוזב את הכולל והולך לעבוד. כנראה שהייתי נשאר אברך גם בלי 'דרשו', אבל לא הייתי לומד איך לנצל את הזמן בצורה כל כך מושלמת.
"יתירה מזאת, 'דרשו' לימד אותי ללמוד. אני מתכוון לומר שכשאתה לומד מתוך ידיעה ברורה שאחר כך אתה צריך להיבחן על הלימוד, אז לא רק שאתה חוזר על זה אחר כך שלא תשכח, אלא גם בזמן הלימוד עצמו אתה משקיע יותר, אתה חייב לצאת ברור עם עצמך מה מותר מה אסור, מה היתה השאלה ואיך בדיוק התשובה של הגמרא עונה עליה, כמה שיטות יש לגבי מקרה כזה וכמה שיטות באוקימתא אחרת. אתה יודע ששאלות כאלו יופיעו במבחן ואתה חייב להיות ערוך לכל שאלה. הלימוד עצמו משתבח, וגם העול של החזרה והשינון חזק הרבה יותר.
"כמובן שהמבחנים גם תוחמים את הזמן. כשאתה לומד בקצב חופשי, אז לא קרה כלום אם יום אחד התעסקת עם דברי פחות חשובים ונטית לצדי דרכים בלימוד ובעיסוק בסוגיות שהן לא חשובות להבנת הלימוד העיקרי שלך וההתקדמות בו. כך אתה מאבד מכאן ומשם ובסוף יוצא עם יבול דל מאוד ביחס למה שהיית יכול להספיק באותו הזמן. הידיעה שיש לך מבחן מחייבת אותך לשמור על קצב. 'דף היומי' זה לא רק המלצה של ללמוד דף ליום כדי לסיים ש"ס פעם בשבע וחצי שנים, אלא זאת ממש חובה לעמוד בקצב של 30 דף לחודש, כי אחרת לא תדע כלום במבחן של 'דרשו'…
"והכי חשוב, שהלימוד כולו הפך להיות בסגנון הזה. לא רק כשאני לומד את הלימודים של 'דרשו'. גם היום כשאני כבר לא נבחן בקניין ש"ס ולא בקניין הלכה, אני לומד גמרא כמו 'דרשו איד'. אני חייב להבין עד הסוף, תוך כדי הלימוד אני כבר מסכם לעצמי בראש כדי לצאת עם ידיעה ברורה, ולאחר מכן אני חוזר ומשנן בשיטות שפיתחתי במן שלמדתי ב'קנין ש"ס', במהירות ובקצב של לעבור על כל דף בתוך כמה דקות, עם התוס', כמובן אחרי שלמדתי אותו בצורה יסודית ורצינית ובמשך זמן רב יותר".
• נראה שבאמת זכית לקבל הרבה תועלת מהלימוד בתוכניות האלו…
"אין ספק. אני יודע בוודאות שאם לא 'דרשו', הייתי נראה היום אחרת לגמרי. הייתי פחות מתמיד, פחות מסכם, פחות יודע, פחות תלמיד חכם. בלי שום ספק.
"אחד הדברים החשובים שלמדתי ב'דרשו', הן ב'קנין ש"ס' והן ב'קנין הלכה', זה שבין הזמנים זה לא זמן לנוח מהלימוד אלא להיפך, זה זמן להתעלות בלי המגבלות של סדרי הלימוד בכולל. כל המבחנים החצי שנתיים של 'דרשו' נערכים תמיד אחרי בין הזמנים, והנבחנים פשוט מתרגלים לנצל את ימי בין הזמנים לחזרה בלתי פוסקת כדי לעמוד בכור המבחן בעזרת ה'. אני חושב שזה הקניין הכי גדול שקניתי ב'דרשו' מכל הקניינים הרבים האחרים".
• אילו תכונות צריך אדם כדי להיות 'דרשו איד' ברמה כזאת, לדעת ש"ס ולשלוט בסימנים רבים בטור ושו"ע בצורה יסודית כל כך?
"צריך פשוט לשבת וללמוד עם מסגרת ועם 'מחייב' נכון. אני לא יודע אם התוכנית 'קנין ש"ס' מתאימה לכל אחד, ואם 'קנין הלכה' מתאימה לכל אחד. לכל אדם יש את תכונות הנפש שלו, אבל בסופו של דבר כולנו לומדים גמרא והלכה, וכל אחד יכול למצוא את המקום שלו ב'דרשו' עם שלל התוכניות של הארגון. מי שקשה לו ללמוד בצורה בקיאותית ולעמוד בקצב של דף ליום, יכול ללמוד בתוכנית 'דרשו בכולל' בקצב של 20 דף לחודש, חמישה דפים לשבוע. אי אפשר לשבת כל כך הרבה שנים בכולל בלי תוכנית מסודרת והספק מכובד של לימוד.
"אחד ההבדלים בין 'דרשו איד' לבין תלמיד חכם שאינו 'דרשו איד', זה מה הוא עושה כשיש לו חמש דקות. קח יהודי תלמיד חכם שמגיע לבית כנסת ומחכה למישהו כמה דקות. הוא יודע שאין לו יותר משלוש או חמש דקות, מה הוא יעשה? יפתח גמרא ויתחיל ללמוד? עד שהוא ילמד את השאלה של הגמרא כבר יגיע החבר.
"אז פותחים ספר קליל על פרשת השבוע או משהו כזה, כדי שלא לבטל את הזמן. 'דרשו איד' לעומת זאת, יכול בשלוש דקות האלו להספיק לחזור על דף גמרא ואפילו על שני דפים. אני לא אומר שהוא לא ילמד גם ווארטים על פרשת השבוע, זה גם שוב, אבל הוא יעשה את זה מבחירה בזמן שימצא לנכון ולא בגלל שיש לו רק שלוש דקות…"
• לנוכח הדברים ששמענו ממך אפשר לקבוע בזהירות הנדרשת שאתה לא תהסס להמליץ לחברים ולמכרים להצטרף ל'דרשו' אם הם לא עשו את זה עד עכשיו?
"נו בוודאי, אין בכלל מקום לספק. קודם כל זה עניין של העסק שעושים מזה בבית. 'דרשו' זה לא סתם לימוד אלא לימוד בחבורה ענקית ובפרסום גדול. כולם יודעים מתי יש את המבחן של 'דרשו' ויודעים שאתה נבחן ב'דרשו'. מדברים איתך על זה, זה נושא דיבור עם החברים בכולל ובכל מקום. השבוע יש לך מבחן, ובשבוע הבא אתה מתחיל לחזור לקראת המבחן המסכם וכו' וכו'.
"גם בבית הילדים יודעים שהשבוע יש לאבא מבחן, ואסור להפריע לו כשהוא חוזר על הגמרא, זה נהיה נושא משפחתי מדברים על זה, שואלי אחר כך איך היה המבחן, ועוקבים אחרי הלוח מתי המבחן הבא.
"אני לא מדבר על התקופה של הסיום, זאת בכלל חגיגה גדולה, ממש שמחה ענקית. כל המשפחה המורחבת יודעת שאתה מסיים את הש"ס ושאתה מוזמן אחר כבוד לסיום הגדול של 'דרשו' שכידוע כולם רוצים להשתתף בו, ומתקשרים אליך ומפעילים עליך לחץ אדיר ש"תסדר להם כרטיס", כאילו שיש לך יכולת לעשות זאת.
"ויש גם את השאלות של "איפה מופיעה הגמרא הזאת ואיפה מופיעה המימרא ההיא", שכל הזמנים שואלים אותך כי אתה חתן 'קנין ש"ס' לשעבר, ואפילו חברים מהישיבה שלא ראו אותך כבר כמה שנים טובות, יודעים להתקשר אליך מפעם לפעם כדי שתעזור להם למצוא את הגמרא שהם מחפשים, וכשאכן הצלחת לענות על השאלה, זה מאוד מאוד נעים להיות הידען של הסביבה וכו'.
"אבל זה החלק הפחות חשוב, כי זאת לא באמת המטרה. החלק החשוב זה הסיפוק העצום והידע שאתה קונה ממש ידיעה ברורה ויסודית בחלקים גדולים מהתורה, וכמובן שה אף פעם לא מספיק ואפילו לא כמעט מספיק, כי התורה רחבה מיני ים ועדיין לא נגענו באפס קצה, אבל עם כל זאת יש סיפוק גדול ורק בשביל ההרגשה הנפלאה הזאת שמרגיש יהודי שמסיים ש"ס, היה שווה להשקיע את כל ההשקעה האדירה הזאת".