השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רנ"ב סעיף א' [בחלקו השני]
- דין מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בער"ש כדי שיהיו נגמרים בשבת -
באיזה אופן מותר למכור לגוי חפץ בער"ש? | מה הם הטעמים שאסור שהגוי יוציא חפץ מבית היהודי בשבת? | האם מועיל "יחוד מקום" לגוי בבית היהודי? | מה הם התנאים שבהם מותר לתת בגדיו לכובס גוי בער"ש?
מותר לאדם לעשות מלאכות בער"ש והן ממשיכות בשבת עצמה, כגון לשרות דיו וסממנים בער"ש והן נשרין בשבת, או לפרוס מצודות חיה ועופות בער"ש והן ניצודין בשבת, כיון שגמר את הפעולה בער"ש, וכן מותר למכור לגוי חפץ בער"ש גם סמוך לחשכה, ובתנאי שהגוי יוציאו מרשות היהודי כבר בער"ש ולא בשבת עצמה, והטעם, מבאר המ"ב, א. יחשדו שמא היהודי ציווה לגוי להוציא חפץ מרשותו לרשות הרבים והוי הוצאה מרשות לרשות ועבר על איסור אמירה לעכו"ם, ולפי טעם זה, בעיר המוקפת חומה שאין איסור הוצאה מרשות לרשות, אין איסור אמירה לעכו"ם בזה. ב. עלולים לחשוב שהיהודי מכר לגוי את החפץ בשבת עצמה ועבר על איסור מכירה בשבת, ולטעם זה גם בעיר מוקפת חומה עדיין יש מראית עין. הרמ"א אומר שיש מתירים שיוציא הגוי בשבת אם ייחד לו היהודי מקום בביתו, דנחשב הדבר שהחפץ עומד ברשותו של הגוי, ויש להחמיר, ומביא המ"ב שייחוד מקום לא מועיל, וכן מעיקר הדין עלולים לחשוב שהיהודי ציווה לגוי להוציא החפץ, ולכן לא מהני, ובאופן של שכירות מקום לגוי נוטה המ"ב להחמיר.
סעיף ב' מותר ליהודי לתת בגדיו לכובס גוי אע"פ שיכבסם בשבת, וכן מותר ליהודי לתת רכושו לגוי שיעשה בו מלאכה, אבל יש בזה ג' תנאים: א. שהיהודי לא מבקש מהגוי לעשות המלאכה בשבת. ב. שהגוי מקבל תמורה עבור העבודה וממילא כשעושה בשבת, זה לצורך עצמו. ג. שתיעשה המלאכה בבית הגוי ולא בבית היהודי.