השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רנ"ב סעיף ב' [ברמ"א]
- דין מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בער"ש כדי שיהיו נגמרים בשבת -
כאשר לא קצץ עם הגוי, מותר ליהודי למסור לו בער"ש את בגדיו לכבסם? | מה הדין כאשר הגוי מכבס בטובת הנאה? | יהודי הנכנס לבית הגוי ורואה שעובד בכליו, כיצד ינהג ? | באיזה אופן לא יועילו התנאים למסירת בגד לגוי בער"ש?
מותר לאדם לתת את הבגדים שלו בער"ש עם חשיכה אע"פ שיכבס אותם בשבת, אבל צריך שיתקיימו ג' תנאים. א. שהיהודי קצץ שכר עבור מלאכת הגוי שעי"ז מה שהגוי עושה זה אדעתא דנפשיה, וא"צ דווקא כשקצץ שכר, אלא אפילו אם הגוי עושה בטובת הנאה כגון שהגוי מצפה לקבלת תשלום מהישראל, או שהיהודי נתן לו איזה מתנה ועכשיו הגוי מחזיר לו על כך, נחשב הדבר לקבלת שכר, [והרמ"א חולק וסובר שצריך שיתן היהודי שכר ממש]. ב. שהיהודי לא ידרוש מהגוי לעבוד בשבת. ג. שהמלאכה תיעשה בבית הגוי, שאם תיעשה בבית הישראל יש בזה משום מראית עין.
הרמ"א אומר על התנאי הראשון שצריך שיקצוץ עם הגוי, שאם לא קצץ, אסור בערב שבת, דהיינו, אע"פ שהגוי מצפה, כיוון שלא אמר לו מפורש, לא מועיל.
יש חולקים ואומרים שטובת הנאה לא מועיל.
לשיטה המקילה שטובת הנאה מותרת, צריך לומר לו שלא יעשה המלאכה בשבת, ואומר המ"ב, שאם היהודי נכנס לבית הגוי ורואה שהוא עובד בחינם בכלים של היהודי, צריך למחות בו שלא יעשנה, משום מראית עין שיחשבו שעושה הגוי בשליחות היהודי, ואפילו שנתן לו הכלים כמה ימים לפני שבת, בכ"א צריך למחות בו שלא יעשה.
סעיף ג'
גם כאשר נתקיימו ג' התנאים הדבר מותר רק כשעושה את המלאכה בצינעה, אבל כשהגוי עושה מלאכה בפרהסיא, אסור משום מראית עין.