הרב הצדיק רבי הירש מרימנוב היה נקרא בשם 'רבי הירש משרת', כי מקודם היה משרת בביתו של רבו וקודמו, הצדיק רבי מענדל מרימנוב. נזדמן פעם שהצדיק רבי הירש התראה עם אחד הגדולים שבדורו, ושאל אותו גדול את רבי הירש לפירוש דברי רש"י בברכת כהנים: "כה תברכו את בני ישראל אמור להם – אמור כמו: זכור ושמור" (במדבר ו,כג).
השיב לו הצדיק: כששימשתי את הצדיק רבי מענדל מרימנוב ארע פעם אחת, שכבר הגיע יום החמישי ובבית לא הייתה אף פרוטה לצורכי השבת. הרבנית בקשה ממני, שאלך להצדיק ואשאלו מה לעשות. אך כשנכנסתי לחדרו וראיתי את גודל התעסקותו ודבקותו בעבודת ה' לא מלאני ליבי להטרידו, וחזרתי לאחורי. הגיע יום החמישי בערב, והרבנית התחילה להציק לי שאלך סוף סוף להזכיר להצדיק שאין כל מאומה לשבת.
הלכתי ושוב ראיתי שהוא עסוק בתורה ועבודה בהתלהבות ובדביקות, ושוב לא יכולתי להפסיקו ולהטרידו. כשהגיע יום השישי בבוקר, ובבית עדיין אין דגים ולא בשר ולא כלום, נכנסתי שוב לחדר הצדיק ואז אמר לי הצדיק מעצמו: "לך וקח את הקדרה שמבשלים בה דגים, תשים לתוכה מים, ותשפות אותה על האש. וכך תעשה גם בקדרה של הבשר ושל שאר תבשילי השבת".
תמהתי ואמרתי: "רבי מה נבשל באותן הקדרות, הלא אין דגים ואין בשר"? השיב לי הרבי: "כתוב בתורה: "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו". אנחנו מחויבים לעשות ההכנה, והשבת כבר תביא בעצמה את מה שצריך". וכך היה. לקחנו את הקדרות, שמנו בהם מים ושפתנו אותן על האש.
כעבור זמן מה בא פתאום כפרי אחד, ושאל אם יוכל לשבות אצלנו, כי הוצרך לרגל איזה עניין לשבות בעיר בשבת, ורצונו לשבות בבית הרבי. והוא הביא עמו את כל צרכי השבת ביד רחבה: דגים חיים, ובשר ושומן וכו'. מובן, שברצון רב קבלנו את האורח לשבת, והיה לנו עונג שבת כראוי.
וכך הוא העניין, סיים הצדיק רבי הירש, גם בברכת כהנים: כלום הכהנים בכוח עצמם ממשיכים את הברכות? הלא כתוב: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו,כז), אלא שהקדוש ברוך הוא צוה שהכהנים יעשו את כל ההכנות שיש בידם לעשות: יטלו ידיהם, יחלצו נעליהם, יפרשו כפיהם, ויאמרו "יברכך וכו'", ושוב בא אחר כך הקדוש ברוך בעצמו ואומר שעתה "ואני אברכם". וזהו שכתב רש"י: "אמור להם, כמו זכור ושמור". ברכת כהנים היא דוגמת הכנת השבת.
מתוך 'סיפורי חסידים', הרב זוין, על פרשת אחרי.