שח הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א: סיפר לי הרב הצדיק הסופר הנודע בקדושתו רבי ישראל רוזנצוויג זצ"ל, הנקרא 'רבי ישראל סופר', מעיר הקודש ירושלים ת"ו, שהיה מחסידיו המקורבים של הרבי מביאלא זצוק"ל:
כידוע, היה האדמו"ר מאריך בתפילותיו בהשתפכות הנפש. את תפילת השחר היה מתחיל מידי יום בבוקר מוקדם, ומסים בשעה מאוחרת לקראת הצהרים. הוא השקיע עמל רב בתפילותיו כשאגות ארי, ומאריך בכוונות רבות בכל הזכרת השם ברוך הוא, כדרכי זקנו, היהודי הקדוש מפשיסחא, זכותו תגן עלינו.
באחד הימים נצרך רבי ישראל סופר זצ"ל לעצתו של הרבי, ולכן נשאר לאחר התפילה בבית המדרש, והמתין להיכנס אל הקודש פנימה. משנכנס, סגר הרבי את הדלת אחריו, והתיישבו יחדיו לשיחה שנמשכה לה שעה ארוכה. הרבי נהנה מאוד להאריך עמו בענייני חסידות שהיה בקי בהם, וכמובן פתר את כל ספקותיו אחד לאחד, עד שהיו הדברים מאירים ומלובנים היטב.
בצאתו מחדרו של הרבי היתה כבר שעת צהרים. רבי ישראל חש רעב חזק, לאחר כמחצית היום שעברה עליו בתפילה ארוכה ובעבודה תמה ויגעה. הוא ירד אפוא מבית המדרש אל 'מגדנית גרליץ' הסמוכה שבגאולה וקנה לעצמו 'מיני מאפה', כמה עוגיות 'מזונות' בשביל פת שחרית. רבי ישראל לא היה איש של כבוד כלל, ועל אף צדקותו ופרישותו הגדולה, שהיה הולך ברחוב כשראשו מורכן למטה, וטובל במקווה לפני כתיבת שמות הקודש במלאכתו, כידוע, עם כל זה התהלך כאדם רגיל, וכשנצרך לסעוד את לבו ניגש וקנה לעצמו את מזונו.
חזר אפוא רבי ישראל עם ה'קניה פורתא' שבידו אל בית המדרש, נכנס אל הקיתון הצר של ה'קאוע שטיבל' הקטן שבבית הכנסת, הכין 'כוס קפה' חם ומהביל, והחל סועד את לבו.
בהיותו באמצע ארוחתו נפתחה לפתע דלת חדרו הסמוך של הרבי הקדוש, והרבי עשה את דרכו אל ביתו שלמעלה, בקומה השניה. בעברו במסדרון הצר על פני עמדת הברזים של נטילת הידיים והמטבח הקטן, הבחין הצדיק ברבי ישראל, כשהוא סועד את לבו במזונות וכוס הקפה בידו.
הרבי ברכו לשלום, ובחיוך מלא אהבה פנה אליו בתוכחה: "אינני מבין! מדוע בחרת לצאת ידי חובה ['יוצא זיין'] במזונות? וכי למה ברא אותך השם יתברך בטבע של תחושת רעב? כדי שכשתצטרך לאכול תיקח מן הפת, ותקיים בה מצוות רבות, כגון: נטילת ידיים כהלכתה וכו'. ואם ניתן לקיים מצוות רבות כל כך בסעודת הפת, למה לנו לוותר על רווח גדול כזה, ולהסתפק במזונות בעלמא?!"
כשסיפר לי זאת הרב הצדיק רבי ישראל ע"ה אמר, שלמד מטיב עובדה זו הליכות חיים, כיצד צריך להכניס את הקדושה ועבודת השם גם בתוך החיים הגשמיים. ואף במעשים פשוטים שבחיי היום יום, צריך לחשוב ולחשוב בכל דבר מהו רצון ה', מה הדין והמצווה בכל דבר, וכיצד ניתן להעלות יותר נחת רוח לפני השם יתברך!
(מתוך 'טיב המעשיות', המאמר המלא יתפרסם אי"ה בגיליון 'לקראת שבת')