הגשם הסוער שוטף את הרי יהודה המוריקים. הרוח המנשבת בעוצמה רבה מנענעת את צמרות העצים כאילו היו כבסים התלויים על החבל. הכבישים הופכים לבוציים ומחליקים, ובני האדם נותרים ספונים בבתיהם ומסיימים את ההכנות לקראת שבת המלכה. בעוד אני ואתם עסוקים בתיבול אחרון של תבשיל החמין, ביישור המפה הצחורה על שולחן השבת, ומכוונים את שעון השבת, יש כאלו שעוטפים את עצמם במעיל גשם קליל, חוככים כפות ידיהם זו בזו בכדי להפיג את הקור האוחז בהן, ומטפסים במלוא המרץ על עמודי המתכת החלקלקים כדי להחזיר למקום את חוט העירוב הסורר.
"רבים סבורים שעירוב מהודר תלוי בצורה שבה מעמידים אותו" אומר הגאון רבי אפרים רוטשילד רב קהילת 'משובב נתיבות' ואחראי מטעם המרא דאתרא במודיעין עילית על מחלקת העירובין, המקוואות והכשרות. "מתקינים אותו פעם אחת כמו שצריך, דואגים לכך שהוא יעמוד איתן בפני פגעי מזג האוויר והרי לפנינו עירוב מהודר המציל אלפים מישראל מאיסור הוצאה בשבת".
"אלא שלא כך הם פני הדברים", אומרים הרב רוטשילד והרה"ג רבי ישראל ז'ק שמטפלים בעירוב של מודיעין עילית כחצי יובל שנים. "כשרות העירוב היא דבר דינאמי מאוד. כל דבר קטן עלול לפסול את העירוב לחלוטין, או להפוך אותו לכזה שכשר בדיעבד ולא לפי כל השיטות.
"ראיתי במקומות רבים עירובין שהוקמו לפני שנים אחדות בהשקעה מרובה, חלקם אפילו הוקמו על ידינו ועמדו בכללי הידור גבוהים", אומר הרב ז'ק. "מבדיקה קצרה שערכתי גיליתי שהעירובין הללו לא מתוחזקים ורמת הכשרות שלהם ירדה פלאים. יש את הדוגמא הקלאסית של צמחייה קשה הצומחת בצמוד ללחי וממעיטה משיעור י' טפחים, לפעמים העמודים נוטים לצד זה או אחר ויש חשש גדול שהם איבדו את "צורת הפתח" וממילא העירוב כולו פסול, במקרים אחרים אתה יכול לראות שהחוט אינו עובר מעל הלחי אלא בסמוך לו וגם זה פוסל את העירוב או במקרים אחרים מוריד את רמת הכשרות שלו בצורה משמעותית והופך אותו ל'בדיעבד'. אני יכול למנות לך כאן מאות אפשרויות שגורמות לעירוב להיפסל או להיות פחות מהודר, אבל בשביל זה נזדקק לעבור על כל הלכות עירובין, ונראה שכדאי לתת לקוראים ללמוד משהו בעצמם…"
הרב רוטשילד והרב ז'ק עובדים ביחד לפתרון הבעיות. הם ייצרו מכשיר ייחודי שמסייע להם לדעת אם החוט נמצא מעל הלחי או לא.
הרב רוטשילד: "אחד הדברים הקשים בעירובין, הוא לדעת אם החוט עומד מעל הלחי. הלחי לא יכול להיות רחב מידי כי אז הוא מאבד את השם "לחי" וצורת הפתח נפסלת. מאידך, החוט נמצא בגובה של חמישה או עשרה מטרים מעליו, וקשה מאוד לדעת אם הוא באמת מעליו הוא שהוא עובר רק לצדו. פעם היו בודקים את זה במקרים חשודים עם "אנך", היו תופסים אותו על החוט של העירוב, והמשקולת שירדה מטה החזיקה את החוט בצורה ישרה. אבל הרוח, ואפילו רוח קלילה, מטה את המשקולת הצידה ומשבשת את תוצאות הבדיקה.
"אחרי שחיפשנו פתרון, הצלחנו לייצר בסייעתא דשמיא מכשיר מיוחד שמסייע לנו לראות אם החוט נמצא מעל הלחי או לא באמצעות 'פלס מים' מדויק מאוד המשמש לבנייה ולריצוף, שאלו הצמדנו מראה שמאפשרת לנו לראות את החוט עומד מעל ה'לחי' או לא".
מלבד הפלס המיוחד הגו הרב רוטשילד והרב ז'ק רעיון נוסף, לא פחות מהפכני. התרופפות חוטי העירוב שהופכים עם הזמן לפחות מתוחים, הטרידה את מנוחתם. בדרך כלל לא מדובר בבעיה בהיקף שפוסל את העירוב, ויש שיטות רבות להקל כאשר החוט כמעט ישר ואינו ממש יורד כלפי מטה בין העמודים. אולם כיאה וכיאות לעירוב של מודיעין עילית, הם החליטו למצוא פתרון גם לבעיה הזו. חיפשו ומצאו.
הרב ז'ק: "ביררנו הרבה מאוד בנושא וניסינו למצוא כל מיני פתרונות שונים ומשונים, בדקנו בענפים אחרים בשוק למצוא למי יש בעיות בסגנון ואיך פותרים אותן, ולבסוף מצאנו עצה. אנחנו קושרים את החט בסופו למשקולת כבדה ששוקלת עשרה קילוגרמים. בראש העמוד אנחנו מחברים גלגלת קטנה ואיכותית, וכך החוט נמתח בקביעות כלפי מטה ונשאר ישר ומתוח היטב.
"באופן כללי" מוסיף הרב רוטשילד. "הנושא של עירוב דורש המון פרקטיקה, לא פחות מידיעת ההלכה. יכול אדם לדעת את כל הלכות עירובין על בוריין, אבל אם אין לו ניסיון בשטח ואם הוא לא לומד מאחרים את העבודה בפועל זה לא יעזור כלום, בדיוק כמו שאי אפשר להיות שוחט רק מללמוד את הלכות השחיטה. צריך למצוא פתרונות, ויותר מזה למצוא את הבעיות".
לקראת סיום השיחה מבקשים הגר"א רוטשילד והרב ז'ק להעביר לציבור קריאה חשובה: "אם אנשים יהיו בקיאים יותר בהלכות עירובין, ואם חלק ד' של המשנה ברורה, יבוא יותר לידי שימוש בבתי המדרשות ובבתים פרטיים, הרי שכל נושא העירובין יהיה הרבה יותר מסודר. אנשים ידעו מתי להתריע על בעיות, הרשויות יידרשו להקצות יותר כספים לנושא וכל נושא העירובין יהיה הרבה יותר מסודר. כבודה של השבת הוא כבודו של הקב"ה, ואם מישהו רוצה להדר במצוות ראוי שהוא יתחיל ממצוות עירובין".