"והששי, כי התורה כללה ענינים לא יוכל השכל לבאר אופני חיובם, והם המצות השמעיות… ומי ששכלו והכרתו חזקים יתעורר אליהם ויקבלם על עצמו לשני הפנים…" (שער עבודת האלקים פ"ג).
דבר מדהים כותב הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל בספרו אזנים לתורה (דברים כב יא): "גם זה מחוקי התורה הקדושה ואין לנו לבקש טעמים לאיסור שעטנז, אבל מעניין הדבר, שבנערותי ראיתי בספר, שבעת שבנו רכבת חשמלית בקייב, לא זז הקרון ברחוב אחד ממקומו, ובדקו המהנדסים את החבל שעל הקרון ומצאו שהוא קלוע מצמר ופשתים, ומכיון שלא מצאו סיבה אחרת, ניסו להחליפו בחבל של פשתן נקי, ואז עבר זרם החשמל דרך חבל הברזל שהיה קלוע בתוכו, והקרון הלך לדרכו. ויתמהו האנשים מאד על תופעה זו, והרי שאין הזיווג עולה יפה", ע"כ.
חשמלאים מספרים, שהשעטנז הוא מגן טבעי לאש וחשמל… שמעתי על עסקנים מסוימים שבכמה מקרים בעת 'מלחמת קודש' כרכו חוט שעטנז על צלחות שידור כדי להשבית את פעילות הצלחת. בעל הבית לא הבין למה ומדוע אינו פועל. באחד המקרים בירושלים, בעל הבית הזמין טכנאי שירות מרשות השידור, הטכנאי מיד הבין שזה בגלל השעטנז, הוריד את החוט והחזיר את הצלחת לפעולה (גיליון 'עומק הפשט').
ב'העמק דבר' להנצי"ב מוולאז'ין פר' קדושים כתב: "והוא מסתרי הטבע, וידועים לחכמי הטבע שהקושר חוט שזור של צמר ופשתים יחדיו על חוט הברזל של הטעלעגראף, מפסיק את המשכת הדיבור שנדבר ממרחק, והרי הוא משנה טבע הברזל וחוקי הטבע". החתם סופר פר' בשלח כתב: "… אומר אני, אין שום סגולה בעולם אלא חסרון ידיעתינו בטבעייים וכו', ויגלה הקב"ה לנו סתרי הטבע, ונדע איך בטבע המגנט מושך הברזל, וכן נבין טעמי פרה אדומה ושעטנז"
(הובא בספר טיב הפרשה).