יום ראשון ט' באייר תש"פ
בן האוכל אצל אביו בליל הסדר – האם מחויב בהסבה?
בן האוכל אצל אביו בליל הסדר – למרות שהוא מחויב בכבודו ובמוראו של אביו, ופעולת ההסבה בפני אביו, יש בה משום זלזול בכבודו ובמוראו, הריהו מחויב בהסבה, ואף אם אביו הוא תלמיד חכם מופלג, וגם רבו המובהק של בנו; משום שאנו מניחים שהאב מוחל לבנו על כבודו ועל מוראו. וכך הדין גם בבן האוכל אצל אמו.
ואם האב אומר שאינו מוחל על כבודו – יש אומרים שאסור לבן להסב, ויש אומרים שבטלה דעת האב בדעותיהם של רוב האבות, המוחלים על כבודם; ויש שכתב שמאחר והדבר שנוי במחלוקת, ישוב הבן ויבקש את רשותו להסב.
[שו"ע תעב, ה, ומשנ"ב יד; ביאורים ומוספים דרשו, 20]
תלמיד האוכל אצל רבו בליל הסדר – האם רשאי להסב?
תלמיד האוכל אצל רבו בליל הסדר – אינו רשאי להסב בפניו, משום שההסבה בפני הרב היא כזלזול בכבודו ובמוראו. ואף אם אינו רבו ממש, אלא ששמע ממנו שיעורים במשך תקופה מסוימת – הריהו נחשב כרבו לענין זה. והאוכל אצל תלמיד חכם 'מופלג בדורו', דינו כאוכל אצל רבו.
ואם רבו נותן לו רשות, חייב להסב, אך נדרשת רשות מפורשת, ואין די בכך שהתלמיד משער שרבו היה נותן לו רשות אילו ביקש זאת.
ואם אוכל בשולחן נפרד, מחויב בהסבה, אך יש אומרים שכל שההסבה נעשית בפני רבו, אסורה, ולכן ראוי שאף באופן זה יבקש מרבו רשות להסב.
[שו"ע תעב, ה, ומשנ"ב טו-יח; וראה שעה"צ כב; ביאורים ומוספים דרשו, 21-22]
מי שאכל מצה או שתה ארבע כוסות ללא הסבה – האם יצא ידי חובתו?
מי שאכל את המצה שבה מקיים את מצוַת האכילה בליל הסדר, או שתה 'ארבע כוסות', שלא בהסבה – לדעת השולחן ערוך עליו לשוב ולאכול ולשתות בהסבה.
ולדעת הרמ"א, אם שתה את הכוס השלישית או הרביעית שלא בהסבה – לא ישוב וישתה כוס נוספת, כיון שלגבי כוסות אלו, קיים איסור לשתות ביניהן ולאחריהן; ומאחר ויש מהראשונים שסוברים שבזמננו, במקומות שלא נוהגים להסב בסעודה בשאר ימות השנה, אין חובת הסבה כלל, נמצא כי יש בשתייה הנוספת חשש איסור.
וכמו כן, לדעת הרמ"א, אף בכוס הראשונה והשניה – אם לא היה בדעתו לשתות עוד בין הכוס ששתה ללא הסבה לבין הכוס שלאחריה, לא ישוב וישתה בהסבה.
[שו"ע תעב, ז, משנ"ב כ-כא, ושעה"צ לא]