שקט השתרר בהיכל בית המדרש הגדול דחסידי גור בירושלים, עם תום תפילת חג ראשון של סוכות בשנת תשל"ט. הגבאי של הרבי בעל ה'לב שמחה' זי"ע נטל את רשות הדיבור, הודעה חשובה לו לצבור בשם הרבי: "הרבי בקש להזכיר לכולם את מצות היום – 'ושמחתם לפני ה' אלקיכם'" (ויקרא כג, מ). לא חלף אלא רגע קט, וצבור החסידים פצח ברקוד סוער ובקול שירה מתרונן. במשך שעה ארוכה רעדה הרצפה בשמחה עילאית, כשהחסידים מקימים את מצות החג בהידור, ואין להם בעולמם בלתי שמחה אין קץ. מי שהפסיק אותם היה הגבאי, כששוב היתה בפיו הודעה מעם הרבי: "הרבי בקש להזכיר לצבור את מצות הסעודה, שאף היא חלק ממצוות החג…"
(מתוך מאמר מרוה לצמא – הרב ישראל פולק – בעיבוד מ. וינשטוק)