אתמול בשבת (ג' בתמוז) חל היארצייט של הגרי"י נויבירט זצ"ל. ידוע על המהפך שחולל רבינו זצ"ל, שהיה ראש וראשון להדפסת ספרי הלכה השווים לכל נפש, ובפרט ביצירה הנפלאה של ספר "שמירת שבת כהלכתה", שהופץ במליוני עותקים בכל העולם. רבינו אף עורר רבות על הקדמת כניסת השבת והקדמת מנחה בערש"ק, ומאד הפריע לו שעושים מלאכות לאחר זמן הדלקת הנרות, ובפרט בפרהסיא, ומסר על זה דרשות רבות. כמו כן לפני עידן צופרי השבת החשמליים, הנהיג בשכונת בית וגן שיהיו חצוצרות עוברות סמוך ונראה לזמן הדלקת נרות, כדי לעורר את התושבים לקבל שבת בזמן.
החיבה של רבינו זצוק"ל להלכות שבת היתה עקב כך, שבמהלך השואה בעת שהסתתר עם משפחתו במשך כשלש שנים בלי לצאת מהבית, בניסים מופלאים (המופיעים בהרחבה בראשית המהדורה החדשה של ספרו), היו עמם רק גמ' כתובות ומשנה ברורה חלק ג', שבו למד אלפי פעמים בזמן זה. בזמן השואה אף יצר לבדו לוח שנה עברי שיוכלו לדעת על פיו מתי חלים החגים והצומות, ואף המחתרת היהודית השתמשה בלוח זה, שהתברר לאחר המלחמה כמדוייק.
יש שלשה סיפורים נפלאים בהקשר לשבת שהיו במהלך השואה עם משפחתו:
אביו הגאון הגדול רבי אהרן זצוק"ל שכיהן כרב בגרמניה, ניסה למלט את אחותו, שהיתה בעלת מראה ארי ויכלה להסתובב בחופשיות בין הגויים, להיות עוזרת בית אצל משפחות. המטרה היתה שלפחות אחד מהמשפחה ישאר לפליטה. יום אחד היא הגיע לעבוד בביתו של שופט בבית המשפט ההולנדי, והתלוננה לאביה שהיא נצרכת לעבוד קשה בשבת, עקב הכנתם את חגם החל ביום א'. אביה זצוק"ל החליט להחזירה לביתו, למרות שאצל הגויים היתה בטוחה יותר… כדי שלא תחלל שבת. היא חזרה ביום ו', ובשבת שלאחר מכן נפגע בית אותה משפחה בפגיעה ישירה בהפצצה אוירית וכולם נהרגו…
סיפור נוסף שהציל את אביו זצוק"ל: יום אחד אביו לא הרגיש טוב והרופא נתן לו מרשם לתרופה נגד הכאבים שחש בהם, בנוסף ביקש אביו מהרופא גם מרשם לרעל נגד עכברים שסבלו מהם. בליל שבת אביו רצה לקחת את התרופה שלו, וראה שטעמה מר מאד, והחליט שאין ליטול דבר מר בשבת, ולכן יתחיל ליטול את התרופה ביום ראשון. למחרת כששוב ביקר הרופא בביתם, ראה שהרוקח טעה והחליף את התרופות, והביא לו את הרעל במקום תרופה, וכמה שמח אביו שהתברר שבזכות שמירת שבת ניצל לחיים…
סיפור נוסף שהיה בסיום השואה, שחיפשו מנין לתפילת שבת לאחר תקופה ארוכה שלא היתה אפשרות לזה, ולפתע הופיעה מכונית עם חיילים יהודים שרצו להצטרף למנין, אבל אביו הקפיד שלא להשלים מנין עם מחללי שבת והעדיף להתפלל ללא מנין, למרות שקיווה בכל שאיפתו להתפלל במנין אחרי כל כך הרבה שנים של בדידות… (וכמו שנפסק במשנ"ב סי' נ"ה ס"ק מ"ו).
הסיבה להוצאת הספר על הלכות שבת היתה עקב כך, שבסיום המלחמה כשנסע לבדו לארץ ישראל, לאחר שבועות רבים של חציית גבולות אולץ ע"י המארגנים לעלות לאוניה בשבת עקב חשש לפיקוח נפש, וכשהתברר השקר בדבר, שרק רצו שהקבוצה החרדית תחלל שבת, החליט שאם ינצל יעשה משהו עבור השבת… וכך זכינו לספרו החשוב על השבת.
(מתוך 'אוסף גיליונות' חוקת תשע"ח)